Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

חד כתא 118 ונאמד תדעו ותמטלו ענק ®סח מרים. וני תו בו חלל יום ראמק הלל גסוד, ולמאר היפים פדלגי ולוגי, וממם והלאה מנע מנחות חסימות, ער יום פתן חורה, מימראל סתחנרים נאניהם מנמסיס, תדעו חענץ hm"). וני ימלא ם3ם דג ר לסמםם, מאלו לרפ ר׳ יתרה נן הנגיד, ני מסי בקרנו חת"), ותא יודיע לכם הדבר פפה אל פה, נהדאותכם אליו מכתבי וח, עטר. ב. אמנם ענק הנדת תה מאז ענק גדול לחכמי התחת לענות מ. כ* מנראח סנרייחא ימנח מל מסכת גדח: אסר רמנ״ל קמח תא חנדח מלא יתלו חנפים לעמוד עליח, כמה מדקדקים נח. כפח נומאק וגוחנק נח, רתניא אסור למאול נמלופח מל נוח, ר׳ נחמיה אופר אפילו הדבור מתא יתא מפיח מפא תא וכוי* 1); אכל פח נתפלא על חגאק חאיי, מתא בפוף תמונתו התא נדנד חנרח, לדבר קאאח עם איספו׳ ותנוע וחנפי חפנע. פח ענק זח לכאן? ופח מייכיוו ימ לדבריו לענק חמאלה?; אך פדנרי הרםנ*ם נספרו פורח נכונים חלק מלימי, נראח מנת הרוגז והחרק מלו, ט יפודח כמחלוקת ימנח מחיחח נק חנפי ימראל פזפן קדמון. וזיל: כפו מנחלקו כעלי העיק מאגמי תרח, אם פעמה הנורא נסמכים אהד התנפה, או אתי החפץ ונו׳, כן נחלקו זאת המחלוקת במנות אמר נמגוויגו, מימסי מלא כקמ פעם לזה כלל, ויאמר ד כל המנות נפמטת אתי חפץ פמופ, רמ פי מאפו כל אווי ואסור נסמך את ההנפה, וני לבל מנות פעמים, ונעמד תעלת מפווינו נם*), וימ פגני אדם פי מיקמו, בעיניהם, לכקמ פעם למום מנוה ק המנות וכוי, ומפני כך וכך «נפווינו כה, וכאלו הם נאים פפהמכה והמכל אימ מכל, ונמלא ימכילו למנוח מום ענק, ולא יטנו נח תעלת, יחד נלי ספק ט היא פחנורא, ני לא חמיג פחמבח האדם לדבר פנל זהי). ועל פי הדברים האלה נקל לנו לחבק, ט נאמר מאלו חנפי תדו פיתג בענק הנדה, ואתי p הגידו לו כפי הנראה במכתבם, ני לפי דעתם הפעם מאסיה תרח, הוא עים דברי חפילוסופים וחנפי המנע, לסמל: פח מאפרו תופאים חקרפונים. ט אם תנים חנרה כמראה מל כחל, נראה ט ספות אמפית כפפות רם. וכן אפר ארספו׳, ני הנחם נא אל חפראח פנתריח. ועל מק מתיק פזח ומנר, ט חאויר •*) כ• סססח ט*ריס ועד מחן תורח, חיו בני י«ראל כנדח עי* «um טנרים. יי) חי״ו, ר״ח: ח׳ «׳•טרחו ויחיהו (תחלים ם׳׳א, גי) וכונחו כן, כסו •י« כ«0 יחודח ח«י ח«ם, ר״ל חאוחיוח י״ח, כן י* ח״י ג*כ ב«טו חאי״י, וחוא ע*ד ׳■»טרו חז״ל; טיאסרון ««טו 3«0 ר«, רבחיב ב• «סי בקרבו (סנחד׳ לי ח ע״ב), ועיין ת«ובות חנאוגיט לחרכבי (מ־ ק■״»). ועי׳ »׳ ג׳ לבונץ (זד«״י) ובאמת "חי״ו׳ ר״ת י«ן נו«ן. 1) עיין •אתרביכער טד״ר ברילל «נח «ניח (זד קכ״ח) ובס׳ חורתן «ל רא«ונים ח״ב (»ר כ׳׳ר) סאת חיייייץ וחיא ברייתא חיזונח ולא נסעאח בנמרא נדח. *) עיין סו׳יג ח״ג (סרק כ׳ץ) חעתקת אלחריוי. *) «0 ח״נ (ס׳ ל״א).