Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

אברהם אליהו הרכבי. חדשים גם ישרם 114 ]דחוק] בטחונו [למען] לא יזויאש סן [הישועה. ידאה לו את] סובו וחסדו. רמשכחו אחריו. רטאהו חדריו. [בעבור ט] חכסתו חש[עשעו]. ״״.n תקבע(?). ושלום ר4 רשע יקרב. ובעמוד השני ק הרף הזח שלש שורות קטנות בחרוזים הסחוקים בחלק, וכמודג הם סטי סו«■ אחר, וזח נוסחם: [למק תחי לי כסות טניס. [אחווז] דיעח לסול ארק עלי ברכים. [ואם בעי]ניו תמאא [חן סעסים]. יסיר אעיסך מעלי אסים. נאם נאמן אהבתך [וקיים בריתך] שחק «[לאל] בר׳ חיים. (ועוד כסה שורות בערטת סטי סוסרים מאוחרים). חנה אף ט המכתב הנוכחי הוא בלוי ומחוק בכסח מקומות, בכל זאת נוכל להוכיח ספנו ט סלאי הטחב היה כסה שנים בארץ פאריס והיה ססקרוט הרי חד נכד הרפטם, ואחרי כן שב לאראו ארסת או סרוטנאח, ושם נודע לו ט ר׳ שלפה (שורה 27, אשר כסי השערתי חואהוארישלפח חקפן(Petit) ששכן אחרי ק מכו ואשר נגח שאו הנשיא ר׳ ישי מדמשק והנשיא פפאסול וחכמי אמת) וסיעתו מסח אל ראש חחנמונים (קארדינאל) או אל חאסיסיור (שורה 24) ששכן מדר אורניון Avignon כתב הסכמת המערערים על המודח נבוכים (שורה 27) למען יחן רשות לסרסם בסומבי את האיסור החל על חסמו־ הזח. אולם חח אחרת היתח עם ראש החנמוגים ט חם׳ מורח נבוכים מאא חן מיניו מאד, ונחסוך הוא כי הואיא כרה (שורה 26—19) בשבח המסר חזה ותועלתו הנחלה, גם חסיל עונש כסף על הקמים נגח בדברי ריבות. והמשתדלים בדבר זה חיו שני חכמים ועשירים חד׳ ישעיה והר׳ מאיר (שורה 27—26) שחדלו מכססם לחואאות ההשתדלות (שודח 30). וקשה בטני לומר כי הערעור של ר׳ שלמה מט קדם להשתדלותו אאל ראש חחנטונים. נם יזכיר כותב המכתב שמות שלשה מחברי הר׳ חד מימוני שאולי חיו מטח חגו: הר* אברהם הר׳ ד[ניאל!דוד?] והר׳ שמואל (שורה 39—36). נם יבקש חנינה וסעד מד חכם אהד ששמו ד אברהם אבן טייב (שורה 33—30, 42—44) אולי בענין נתינת נס לאשתו(שורה 43). ומי יתן רתברח לנו עוד סרטים בעגץ המכתב הזח על יח על' הגניזות העתידים להתגלות בעגלא ובזסן קריג סט. סמרסבורנ בחדש אדר ראשון שנת העתיר.