Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

לתולדות הגאונים. מאת דוד כהנא. א. נססר מעדי המונח. נדסם במאלוניקי הקס׳ג, ח» המונה נסיקה׳ על ׳»אלה אהה. נח נוח מרומה ססוסאח מ׳ נקיים, אס סססאח &מכנ וסומג, אחר הפסק דן להלכה, יכוא מס כסופה סאסו ארוך כסגנון אחר ונפלא מאד. כי מס יזנא חמהב לריב עם ארספו׳ ועם הפילוסופים חבריו, ועם הנסי הפכע, ואסר: ט כרחוק מזרח ססערב כך הרחיק חסקים יה׳ דעהו, מחיא דעה ההורה הקדומה מדעת בני אדם; חהמוכח הזאה מלח יחסוה ועקרים רנים לרבנו חאיי גאון ונכתבה לפני המע סאוה מגה1), אך ימ סחם מאסרו מרק ואמ התמונה ההיא מייך לוננו חאיי, אכל לא הסאסר הננמא כסוף התמונה כי נודייף כלו על מסו מל הגאון, סאה דק אחד ימים רבים אחרי כן, נאמר החלה הכסה הקבלה להיות מלמה בארץ, ודופו נראה לדעתם סהונו היפב. רח* *ג לא חמהסמ כסלה .זולתו• בהוראה אכל או אלא. כסו כסאסר הוה; וכן לא חמחסמ חרכה כסלה יה׳. גס הסלוה כסוף חסאסר: מאלו לרב יהודה בן הנגיד, ני מסי בקרבו חת, סיק חברנה הזאה, מהוא דה: ח׳ ימסרחו דחייתו, לא נודע עד כה בזק ההוא; וכן לא נסזנאו ומל רודג סאסריס זרים וסמוללי הנגה, גם אין בו רסוים וסודות כסוסים, כסו מימ נסאסר חזה, ני חסיד מסתיו ברור סללו. לדעה גרעץ נכתב חסאסר ההוא בסאה חייג לםח*נ, ור׳ יהודה בן הנגיד הנזכר בסוף, נחוץ לרעהו לנמק סלה בן, והוא ר׳ יהודה הנגיד אמננזי סרוסנבורג, מחזכירו חס^נל דא אנולעפיא,). וחנה נאמר ממחי אה לבי, להתבונן על הסאסר הוה, אמר סיסני פסלות וזיוף נראו על ם*זע, ראיתי בסקירה ראמונח כי נפלו נסאסר ההוא חרבה מכומיס 1) עיין בחגחות לתאונות תגאוניס אגד•« באנת תדב״א, סר, מאת יאדאל חון באס אי• חים, וחרד״ל נססרו קדמות ססר חזחר (דד ב״ח) חודאח אנייח, מדין בס׳ דמי דויד לוויים חלק ד׳ (דד ק״ם). *) עיין במאמרו אל גרעץ נעתק לסראג׳ אנח ח׳ (1ד קנ«נ) ואזח״ח נחערות לתמנות ועאוניס (עד נ׳א) וחרנני נמנוא לתאונות תגאוניס ברלין (עד י״ח),