Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

אברהם אליהו הרכצי 112 נשתנו פעלי. קראתי אליהם. ואץ עונה פחם. והדבר אץ בחם. כי גבהו ם[םני] דרכיו. ועאמתהלוכיו. וחיך יוכל כבד למץ משל ונמת. לדבר עם אתי זה• [על ap 16 עבדך מואל מחדרך. ודורמ פיקרך. לבלתי אחיה באמם. ותעמ לך מם. והנני שוקדך במלופים מלפים. וכן רבים ועממים ו^ולח אגרחי לשניך. לפאא חן [מדנץ]. כי ידעתיה נקלח ורוו; נמםחז) תסבור" ואף אם תקפן'ואת לשני ה[םי]םוני. ינסר בעד פעותה אדני. ועל נל שמעים תכסח אהבתך. למק ינוח עליך [רוח] המלום. והיח וח מלום. ועל גב המלום. אודיע לאדוני הדמום בנ[תב אפת] ע[ל ח]אר האוח־ תואליו ורעיו ומיודעיו חממ פוסח בל יוכלו. וחפה נרעותש[לו]. ואנחנו קפנו תתעודד. ויה[י בזז]רמ תפוו בחפמח לחדמ. העיר ^י את [רוח החגפון] חנדול אבי כל חחגפוגים. ויעבר קול בבית הכנסת תקום נאח תם ד[בר] בחב לאפר נח אפר חחנפון הגדול. חמררה והעוז הנח ותמרה נתנו לי פאלהי המפיס. והוא אוח עלי לחיות תפון על כל תוים. לאסור א[יסר]. ול[מום רסן נשי] 20 תאות בל במר. כיד אלחי. חטובה עלי. ורוב פשרי תמות עיינתי בהם. גליתי סתריהם. ובאתי בחדריהם. דעידני מכלי להתעסק בסשרי הרב [רבי] ם מ ח זא* *ל וללמוד בפשר פורח נבונים. בעבי לני יאקתיו. ובבור*) מוחותי נקרתיו*). ואץ קאה לחנתתו. ואץ תכלית לתבונתו. ראו נא ני אוח עיני. ובו [כל סידני]. על בן ראוי לכל פמכיל דורמ את אלחים יתכתן חפיר בפשר חמורה. ני הוא יסוד התורה. וסוד חפורא. לשי מהורם בניני פאפיני הקדמות בראיות גמורות.!מגה מנדלי פאפאי חחידומ נשנים אחרות. ואע־ש מימ בדבריו [רפדם ח]םורים על חנחמת אמונתו. אץ לחומ על זח בכל מאדי*). ני תיו־ להם אמר תא יתד. עתה מסעו עפים טלם. מטעם חששיור וחחנפונים לאפר. ני כל אימ [אמר ים]רח את שי ולא ימפע אל דברי לכל אמר אאתו יפרע פאה זקוקים נסף 26 לחאר חחנפון. ני כל אימ אמר ידבר תעה על פשר מורח נבונים. או יפנע ה[לו]םד ט והפלפדו כץ בסתר נץ מלוי. עגמ יענמ בקנם תוכר. [דע]ר י*י את חח חרב רבי׳ ימעיה י*ל. וילך אל האר חחגפון דקה את ספר תלד חתום בטבעת חחנפון תמנה. בעדות נאמנה. ועל ירו ה[תי]ק [הרב] ר■ מאיר חתם. דקה חחסנפח חקדפונח חירזעה״ך פאת חתפון באינעת ותה [עאורח ב]אחלו. לדעה פח יעמח לו. ובמסע מלמה וסיעת אח כל חדבדם האלה ויאא לבם רחרח [אימ] אל א[חיו]. דלט אל חחגפון לקחת כתביהם פאת חחגפון ולא מסע אליהם. ויתמרמר בחמתו עליהם. ולא פאאו כל אנמי חיל ידיחם. על כן יאמר בסטר מלחמות “) [י*י] כן יאבח י) אולי *ריך לחגית: נמאסת. •) חמלות בנל סארי נתונות מעל חאוורח• •) חקדמונח חידועח מעל חיוורת. ותכונת לחסנסח חמערריס על חסדג• 10) מן על נן עו מלחמות מעל חייורת.