Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

#. ש. הרשבת 104 עורות לנעלי מלאכה כגון: עוד התמר. חכחף. הכתן. nenn״ הסורק. הסרוק,); שועטת טות עליו* * * *); סקלום של נקר*). חנורסי וחנורסקי: אחרי שהיו זקוקים הרנה למלאכת הנדסאות אריטם חיו להזהיר: לא ימס אדם ססוך .למנחה לבורסקי4). ואסילו רק לעיין כמעמד העור זענמנא נחון• עמדו. דלסא חד טסידא בזמניו־.*). נם נסנה חנורסי נץ אלה שעסקם עם הגשים הזקוקות חרבה לסלאנהו ועיג סוח רל). וכן הוא נסנה «מל המכנס כי אץ מחנק עורות לעכדן ולא כלי לכונס נכרי אלא כדי שיעשה מבעוד יוסז). לדעת קונת היו הנורסים מאוגדים לאגודה מיוהדת נדיסלוסטין של אלכסגדריא של נמרים,). אולם נכל ערכה הגדול של חסלאכה הואח נמעמד כלכלת העם היתח בכל זאת מלאכה שסלח ונודה בגלל מיאסותה וחזקתה לבריאות האדם ואמרו: אי אסשר לעולם בלא כסם ולא מרסי אשרי מי שאומנתו בסם ואוי לו למי שאומנתו י) תני אבטא דטייעי (ע״ו ל״ד. ע״ב), חסת מעור עב וקורי! אותו בוטוין (boute ^עועוג® ווייגגעסעסס) רשיי. ובן חוראתיז בערבית: חסת או נאד Sr סיס םעור. י) ביונית )****</& ברוסאית araacis, בסורית ן»;ו.. ן. תודאתת כעעס עור כבא כעוד »סרו עליו (שאססעלץ). סן העור תות נעשו כיבים לסעות וע״כ נקרא כל כיס ומקום קבלת ןזעות בשם חוח: ארנקא דדינרי (ביב ח׳ ע״ב) ארנקי של מעות (וי״ר ייר); ארנקי של »רקח (ב״ב י׳ ע״ב); שיתי! ארנקי (ב״ס פ״ד ע״ב); תשלך אח הארנק׳ לים (ירוש׳ סאת פיא, רטיו סורג; קדושין ס״א דס״א ע״א). סאו־נקי חדשת (ב״ם סיח ורב). וכן נקרא חסקום שחסוח סונח בתוט בשם ארנקא דסוחא (ברכות ׳"ט עיא). וחיו בעלי «בע שחור ולבן (פנתר׳ ל׳ ע׳יב). הארנקים חםוכנים בסחוזא חיו תריסים בססכר ו«רכ חאשח נובח סורנא סתם (כתובות ס״ז ע״א) — על סירוש רש״י (שם) ארנקי דסחוזא מלאי מעות, קשת: אם חסת סלאי סעות. סא• איריא רוקא של סחווא? אבל כאסת תיו ארנק• סתוזא כסו שק• דתדניא ואשלי דקוסחניא שלסני זח, ת0«י ערך בססחרם. •) בערבית ובסורית נחר קטן ובחשאלח נקרא כן נאד לסלא בו סיס: דוולא וורנוקא דבעל הכית (ביס ק״ג עיב): זרנוקא אסרת לכו (ב״ב ניח ורא); קם אזרגוקא (שם קסיז עיא). — חייתי כנאד בקיטור (תחלים קייט סיג) תרג׳ חוית• חץ• זרנוקא דתלי בקנטרא (ע" ן קאהוט ורי״ל). *) כלים כ״ו. ח׳. עיין בעתן שחיתח לסניו חגירסא: עור חחסור ועור החסר. בסשנח שבסשניות חגירסא: עור חחסר. ובסשנח שבגסרא: עור חחסור. ועיין בתוי׳יט ובריש. עור הכתן) שסשים בכחסו תחת סשאו שלא יזיקו חסשאוי. עור הרופא שמשים רוסא החבורות עליו ספני חלכלוך (חערוך). על דבר עור חכתן, חסורק. חסרוק. עיין לעיל בחלק א׳ בפרקי חפשחן, חסרה. *) תום׳ כלים ביב ר/ 6ד. •) כלים ט״ז. ז׳. כל• סעור יקב«ו בו רפתי חבקר, כדי שלא יפסוד חחטח בעת חרישת (חרסבים). לפני חחוי״ם גם»אח גירםא חסקלוט מלשון קלוטח. 4) שבת א׳. ב,. *) שם ט״ו.?רב. •) קדושין סיב. ע״א. י) שבת א', ח׳. *) סוכח ניא. עיב כשיים כ״י ס, נ0»את חנירסא: ובורסיים כפני ענסן במקום וטרסייס כפני ע»0ן.