Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

# ש. החבבוג 102 בין כלי הניח של עור נסבא בחקוסח זו: שולחן,); קרהרמליא,); כסא'); *?לא4); תיקים וחיסרם לכל סיגי כלים"). םנ6ה*); ניםים שתים1); ביחח■ כלי ברירה וחבישת גמלים וקסנים כגון: ומכוסי); עידםיואךך?רץ, לברירת בסר*);?זךצזף0<>; וןךםל"); 5ךודת"); גנ^ת (קנ^גית העני •י) רמל׳ לסי רי״ל סל•« *ßußoto: םנסח נעשח טעור. לדעת קאחיט חיותי ננתח חי* סלח #יסית: — מכסח 010 וסלמון »ענד ,baraahm, bareaia — סבסח. בטדדש איכח 0׳ דרך קשתו, חד אסר סרמח לאססריסא (ברוטאית «spart חנית« טגן). — חסרטא חיתח אזל חרוטאים וחיונים טגן עור קל ועמל לערך שלש רגל בקשרו(עיק ווייס קאסשיטקתרע ח״א »ד 768 חח־ 1062) טזח נקראו אנשי חחיל לבושי חסרטות כשס סרטוסין — וטעטיד לחם סרמוטין (תנתוטא שוסטים יד רס״ב עיא) (רי׳יל). *) עור שעשאו לשלחן לחיות אוכל עליו (כלים נ״ב, .ח׳ די). — חשם שלחן בעבריח טקורו נטגחג חעתיק לסרוש את חעור — חשלח על ארץ או על מלבן ולחסב עליו נסעודח (רייל). *) שיברן עיג קרטבלא(תגיגח כ״ר ע״א; חהיא בקורטובלא(שבת ע׳׳ש םע׳׳א> בקורטונלא, וטבשלו ברותחין וטתקשח לישב עליו ולכסות דלובקאות שקורין סושטרוויל(Fauteuil לעחנשטוחל) טסות ולעשותו שלחן (רש״י). גס כאן כוון רש״י לאטתת חוראת חטלח ומאת שחיא רומאית Cartibulum סי' טין שלחן. רי״ל וקאחוט סוייאיס אותח מן zaraßolij חיתית תטיאת חרייש גוססת ונשטטח טחם חטלח חרוטאית חואת. ואדרבח חיא נטיאת בחסרון רי״ש: וטחעגל עיג קטיבליא חדשח (תום׳ שבת סס״ג (ד׳) וירוש׳ סנהד׳ סיי דב״ח ע׳׳א). לסי״ז נמיאת קטכליא: א) בהוראת עטיסח עליתח xaraßaUm ביונית; כ) בהוראת rto ושטיח סן [xataßoli ג״ב טיוניח; ג) קרמיבוליא בחוראת שלחן סן Cartibulum ברוטאית. — סר קרינגל סחתינחו לכולחו בחרא טחתא, כי חוראתן: טיע ושטיח. *) כלים ח׳ ד׳. 4) חאסלא טטאח טררם וטטא טח (כלים ניב ו׳); עור חאסלח וחלל שלו (תוס׳ כליסב״ב, א׳ י״ד, שבת קל״ח ע״א). טאי עור חאסלא? אמר רבביח אטר רכי יוחנן עור כסוי של בית חכסא (עירובין י׳ ע״ב — בנויג: חעסלא). כליי ורוט׳ sella!otUa כסא. ועיין נעה״ש בארובח. •) בלים טיז ח׳; כיב י׳; כיו ו׳. י) כלים ט״ז ז׳. י) כגון: ביס של שניות (שם כיו א׳); כים כתוך כיס (שם שם). •) שלשח תרכוסין (כנויג תרבוסין) (כלים ב״ד ת׳). סי׳ תערוך וכן חר״ש: טעי ארגזים וחן של עץ וי״א של עור. ריב (שם) טוייאח טל״ר -9 tergus; עור״ גלדח, טזח גס: חיסוי, טכסח. לדעתרי״לטערכיתעור שטבינים טסנו שלחנות וגלדי עקב. טזח: טרכוש שעשח לו כטין שרחוע לחיות איכל עליו (כלים נ״ב סס״א); טרכש חלק וטבלח חלקת (שם שם ריש סיג). עיייש בתוססות סליישר חדוחח את סירושו זח ביחוד כשביל חתטונח היונית (ום) של חטלח. ועיין בארכח נעח״ש ערך טרנש. *) עוני חיסר ואוירטין(חוס׳ כלים ביב סיד ט״י), ועיין לעיל בח״א בסרק חיטר. 0,) הכריס והכסתות, חשקים ומסריוסיס (כלים כ׳ א׳) סליי ורוסי «Marftapatno supium כי» שק. וחיו סשסשים אילס לירידת משאות גרולים כאשר נראח סרכריחם : חטוכר את חססיגח, לא טכר לא אח העבדים ולא את חטריוסין (ב״ב ח׳ א׳), לתת בתוכן חאנתיקי רחיינו סרקטטיא של ססינח (חרשב״ם ותערוך). בסוכר את בית חבר ... ולא את חשקיו ולא את חטריוסין (ירוש׳ ב״ב רס״ר; ב״ב סיז עיב). לקח כל הכלים של ביחט״ק ושם במריוסים שלו (תנחוטא תישן ט חקת). — ועיין בתשובות חגאונים חרכב• סי׳ שנ״ב : וששאלת טאי טריוסין? כגון קטטרי שנוחנין בחן סירות או טשוי. — וחת סניחים חותם על חסקוס חירור: ארסח כחותם חסריוסין (שבת 0׳ ע״כ); סיטרסין כחותם מסריוסיס (אחילוח •יז, חי). וחיו טחדקים אותם בסםיקיא: חעושח ססיקיא לחרק בה את חטריוסין (ירוש׳ שבת סס״י דייב ע״ד). ") ג׳ חרטילין חן (כלם כ״ר. י״א); חטח שעשאח תרסל (שם כיח. ח׳); חחרסל שנסחח (שם י"* ח׳): חחםת\חתרםל נראין כדרכן (נגעים י,׳» ייא); חניח סקלו וחרטילו