Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

m ע. החמברג 98 כמעמד כלכלה העם לקהה נימיחם מלאכת הגרסאות מקום בראע אחר תעעית הארג, אחרי ט הרבו אז, ניחת־ בתקומת המענה, להשתמע בעורות לזנרכיחם היותר הכרתים: ל* *רכי החלבעח, המעכב, המועב והמכסה ולכל יתר וערכים חראעים בבית. ו כלי חהלבעח. בימי המענה העתמעו בעמימח על עור אער נקראה: .סקיחלא•(.אקק1ךןוף0. מטרתה היתח להגן על הגוף ממני הגעם וע*כ נעעתח עם כמה (צחנה) בראעח וטבעות בעטתיח לעחילת חנועה דרכן, כדי למנרה היטב «יב חנוף*). עטימח עליונה על עור להגן ממני הגעם חיחה נם .הק?3ל,יא*. אך ר כ״א ע״נ, נקדומין ם״נ ע״ב. גס נם• הגאונים סמי חמם מרמי, מרסיס (ילוו מרסקי, מרסקים) לענרן ולעברני עורות, וגרסאות לכלל חעמדת (עיין בתמיטח חגוווגים חומות תרכני סי׳ ק״ץ זד 86: וסנתנא דברסאות חדי*« סי' 0׳ וסי, ס״ג). סן חמם גננת תפעל: עור סטרסינון (ירד■׳ עיו פ״ח, ת״א). •) סקור תמלח גלדת חוא סל״ם (איוב ט״ז, ס״ו), נסזא ננ״ם נ״ד ע״נ: רנא תות מקיל ואתל נתרית דרב נתסן במוקא רגלדאי ואסרי לת נמוקא ררבנן, אסר ליח: סזא כאן ארנקי סחו? א״ל תרי אלו מלו(נ״ם כ״ד ע״ב). בגלל מרבים סזוים *0. — נארזות חסורח תתיחדו וגס חיום סתיחדים מוקים סיוחדים לססנר כל סין וסין מל סחורת ועס״י רוב נסזאות חנויותיחס אזל כת• עטדותיחס וכן גסזא אזל ם בססחר העורות: כ• אחא רכין אסר ליח חחוא סר בנן ורב תחליסא נר סערבא מסיח רחוי מניח כמוקא רגלראי: סאי ררגמ? ערסא רזלא (סו״ק נ״ז ע״א, סנוזד׳ נ׳ ע״א), ■י׳ כמכיל מחית מניח במוק חוח ידע אח סיב חנלים וחחפזים חגעמיס סן חעור ע״י חגלראיס. כנראח נסזאו במוק חוח גס חנחסוח חמתוסות וחסומות אמר ■מסו סמן את עורותיהן לזרך חכרסאות מרב הננו סוזאיס: אסר רכא חוח ססגינן בתריח ררב נחסן נמוקא דגלדאי... חזי חנן■ יקיים• כנר• כנרי(חולין ס״ח ע״א ובי), זסחים גדולים כבדים נריאח (רמ״י), וחיינו כסו חסאסר מלפניו: רני יזחק נר יוסא חוח קאזיל בתריח דר׳ ירסיח במוקא דסבחי, חזינחו לחנך דקייסין זסחי זסחי. ואי אפמר נ• תחיו! מוראו! גלרא• גס זלאי: טרסי, אחר• כ• סקוסות עטר חעור חיו נס אזלס סחוץ לעיר (עיין לחלון¬ 4) חוראח זלא, זל• בסורית חיא: נסח, כסא, סמך, חסלאטת חנעמות כעור חסעוכר. חוראת זלא, זלאי חיתו! אזלס כסו גלראי וע״כ נסזא בנדרים נ״ו ע״א: כמוקא רזלא•(כמ״ס חנרפס רזלעי), נסקום גלראי מכסאסר חוח בסקוסות אחרים. — פירומ ערס א רזלא (מס מס); ניחונא דזלא (מם נ״ח ע״ב) הוא מדאי כפירומ רמ״י: ערסא מל!די, כיתונא מל עור ולא נפירומ חגאונים יחעיון■: מל טרסי (עיין לחלן). אבל בפסחים קי״ב ע״ב: סאן דמי אסמנא דזלא פירמ גס רמ״י: חימן על עור כבית חעכרנין קורם מהנסר סלאכחן, אחר• מגסזאח אזלו סמכא, פירר■ עור מגפמס סעל חנחסח, אכל נאמר חערנו לעיל נסזאו אזל חנלרא• או חזלא• גס סמנא לפני כירוסח וגס עוטה סעבדים. לחידודא קראו גס את חעכרן כלמון טפלת על למון נמס : זללא ואסרו: ארבעח לזלא וארבעת לזללא (כ״כ ח׳ ע״א ועיין לחל|) 1) סאי איסקורטיא? אסר רב נב״ח כיתונא דזלא (נדרים נ״ח ע״כ). חערוך 0ירמ: חלוק מל עור מלובמין אותו חעבדגין במעת סלאכתן. חפירומ חוח חוא מל הגאונים (עיין כתמונות הגאונים חרנבי סי׳ מנ*ז זד 181). רמ״י 0ירמ כיתוגא דזלא, סלבומ מל עור ויפח ■ירא, כ• כן חוראת חסלה חואת בל״ר scortia, acortea: רנריס נעמיס סגלס• עור וסעורות סעונריס; 0לטמ נעמת סתם; אררת עור חיח לחנן ספני חגמס (סארסיאל וסענעז. עיין חאנרלקסיקון מל מעללער, — ועיין נסראכסען רער יודען אים נאנביב. אלסרס. לא. בר* ל פ״פ א״ס זר 76 כ• אזל חסקנרניכיס •מ ל״סקירסא" ג״כ חחוראח מל כתנת). ובן,נסזא נתוס