Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

ח. ד. פריעדבעיג 90 סדרת במכחביך לידידי ולידידיך קראתי וראיתי. אוחוחיחם פרוסות על נסי חח נכאה ועזנבת לב — הלא מעון ניתך יהיה נכון, וחנה עלי לגלות לך כי האלוף הראש והקזנין םו*ד, וו^לף פלעקלש חני לראש הקהל אחי הרב הגאון מהראיף דל התאמץ סאד להכין את דירתך חרת רבנו הגחל אבי קני הסתנלח ניע, ולא יסעט הבית נמססר החדחם וברחבת יחם מחרחך אחר תחנון בה עתח במארסאל, וחקוחי עלתה נעה כי גמל יהיה כבוד ביתך — וגם חתנך «לעתו בתך היקרה יחננו לבטח על פני כל קהל עדתי ולאיסור אל מחפה סעליהם כל ג־ חנים באחר חם מאוכלי חלחנך — ועל דבר חניך הקאוב לך עתה םהקחמאסט בסך חחח מאוח והובים, תאמץ לי חודוח לאל יח לאל יחנו לחחיג לך נחנה ברחיון ממחלת מדינתנו עד חתהיה פה עטנו מספר ירחים ובידך נתן סחפט הנחירה להפיק אז ראונך — ומה לעשות עור לטובתך! אמנם אדני מחביעך באמונתך לחחיב לי ארק ואמת לאחר אני חבר אליך: אם היה יחעך וחסאך בעסק הזה להביא חלום בסביבותיך ולהשקיט חב אנחי מלחמתך המכאיבים אותך כטארנפץל ולכן חחעזדרח מודעי מדעיך ובינחך פה להשיג לך את אחר השיט ואחר כי ראה ח׳ דרנט החלימו אויביך אתך והגעת לפטמה כאות נפשך — אד חלילה לט לפתותך ולהיות כטנחים בך — הלא שכח הרבה מאוד ני ראיתי את הטלד — ומה לגו להלאות אותט בחליפות דבחם בדבר הזה. ולנו אץ עור מקום לחשות כי אם להודיע למםחלח מחנתנו כי נסגת אחור ולחדש הקונקורם, אולם אם מחשבתי נכזבה דש את נפשך לשום לדרך פעמיך, אז חזק ואמץ וכתוב זאת באר היטב בתשובה שלמה ונכונה כי הכסף להואאות הדרך ככר נתון לי ומזומן לך — ובזה גליתי לפניך את כל לבי נררכי מאז דברי עברך דחדך החפץ ביקרך סשה םג׳ל לנדא. ברכת שלום ומדט לך ולכל אשר לך יתברך נא בשמי ירידט היקר והנחמד בעל הכרם. קראתי את רברי ירידט הרב השר הנכבד ראש קחלתנו וראש המרבחסמרה משה פדל לאנדא נריו דברים מיוסרים ביסוד מוסד האמת ועל אדני הארק והיושר מוטבעים. וכמעט לשוני לחכי דבקה והעתיקו ממני מלים, מה אומר ומה אדבר אחרי דבריו ואם גלי הספק והמון העשתונות נהמות ימים בקרבך יהמיון, אמרותיו ודבריו דברי פי חכם חן יקימו סערה לדממה ואור דברי טוב טעם ושכל יפיאו עינינו המברכות. וראית ונהרת ועלז ורחב לבבך. אך למען לא חשאי תשובתי מעל על מכתנך היקר מיום י*א גיסן ולמען הראוחך ני כלט נעאה אחת ובהסכמה עשיתי כראץ ידידט הנכבד והיקר מהרמיל לבא אחריו למלא אח דבחו, וכדברי לא יאמנו דבריו — כי אמץ בהם ותוכם חטף אמת ואינן ארינין חווק וסער — אך בדבריו יבחנו דברי ודנח שאר יחדך כי כנים הם וט ערנט לפניך כל הנוגע אל ענץ הרבטת נאשר הוא נאמת. לא הגדלנו ולא חעחרנו ולא הוספט.