Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- III (1909)
- Issue
- 1/2 (März-Juni 1909)
- Date
- 1909-03-01
- Page
- [Seite] (sequence 132)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 53% known words query
- IRI
…/4869944-6026866-6026972--0888-4870859- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
91 מכתבים מחכמי הר העבר ואקיח מאדון כל ני ממזר כוונת בלגו היתר למונח העדה ולטונתך כן לא ימנו• אמר ינאנו וחאמן תוחלתנו וחקותנו בי ובך. ואתה אדוניו תנא הנח במוח ובלב נכון. ברוך אחה מנאחך וברוך אתת בבאך. דברי ידידך הנאמן הסנברך ומוקיע דורמ מלומך ומובך חמלום טוב עירנו. יחיאל סיכל זקש. Dr. I. Sachs. מלום ומדט לך ולבל הנלדם עליך. ומלו ם לנער ירידי סויה חדל ג־נ. - 1 סי ראה את אלו ימאץ ולא שא. אמרות ערומות דל ידידינו הרב החכם המפואר מהוימיל מריסום דקחלחינו די סתאימים נבל עם מהמכות לבני. ברבדיו ימזג א תמונה ערובה וממסקת על בל חמאלות והספיקות אמר חומב בעיני רו־ם יתרי הגאון נ־י ולהזניע לפגי במכתבו חנכנוי, אמי ט יבקר אדוני בעין מחן דפלס את דברי במפלי מטבעות זהב. ומה יוסיף עוד ענח לדבר או אהני לנקמ? לפי חמערתי ימקנד עתה כל פסיקותיו ינוחו מבוכותיו יחנללו בתהומות ים כל דאגה וכל רעיון מכאיב. ודלתי לבט יפחת מול רחמי הממחה. וכל מה מהבטחתי לררם הגאון ג*י זח פעמים רמת הנני מפל וממלמ עוד הפעם, ואין מקום ואין מנוח לכסות רגלי יראה וסחר. ואנכי מתענג מזיו הבליל והרי ימים העתידים הממונעים גיל מלאי חן ומפיקים נעימות ונחת, ומדוע ידאנאחני דאגות אמר אין להם מחר? תבונת כפץ הנחהו, מעוז לבבו תנהלו, חכמתו רוחב ידיעתו מקומר עם יראה טהורה בלתי מום התחסדות יגביהו אוחו על במתי ההעלחח, הנחילוהו עומר וכבוד מורא ואהבה, וכל גדולי העיר ואעיליה ינמאוחו ירוסמוהו למעלה ראמ. יחי׳ חיי נועם חיי נעדרי דאגה ועער, חמול רמתי אח כטד מעלת הגביר הממכיל דוחט את אלקי׳ סויה מלמה ירומלמי די והבטיחני כהבטחה נאמנה אס כי איננו נמנה במכסת הסוכסקריכעגטן יחי• למעלתו סמנו הכנסה גדולה ומסע רב. וחנה אנחנו מוכנים סח לקבלו נבל עת ונבל מעה. הכסף על הועאח הדרך מוכן למלחו לידו הרמה, ועל ודם הגאון די להגביל חומן מתי נזכה לראות את תפארת גדולתו. ולדעתי טוב ני יבוא אייה אלינו בריח פיון על חג מתן וערה הנעיל. יראו עיניו יבחנו עפעפיו למת בני קחלחנו אהבתם דקרחם וחמקם בחוד מעלתו. כי גס בלעדי חועאות הדרך עוד יעלו לנסח מאות החנאוח הכנת מעונתו סטה כסא מלחן ומגורה. ואנמי יקירי קחילתיגו מביאי׳ ונותנים נדבתם כלב מלס וכגסמ הסעה. נס הארון המפורסם ה׳ לעאסאלד יערוזאלעם נדב סך מסוים לזה, וחנה לדעתי דברי החנם פרם סהרטיל יהיו לרו־ם די למטח ולממענח ההוא אמר ולא יקימנו. הוא דבר סי יסירנו? ואנחנו נמסים ומייחלים לתמונתו הרמתה, חמובה אמר לא חמאיר עוד מום ספק ד היי לנינו נטן ובטוח ט ימא סורח לגו, אמנם בל אוכל להנחיד תחת למוני והנני נמנמר חלילה אמר בחיותו נסוג אחור ויר^נר. לימב על כסא קיק טרנאסאל כמקדם. לא רחוקים הימים ט מונאיו ירימו מחדמ ראמם וריב ונמת תחרש כנמר נעורים, זח ירחים לא כביר כתב דיין אחד להרימ סרייגד כי מעלתו לא ירע מאומה בעניני