Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

77 ספר עדזווז מאת משה בש״צי התשובה מאחר שרבי אביי אסר ני הבת עצמה אסורה מקץ מן הראוי היה שבח האח ובת האמת תהי* * נאסור סקץ ונאסר וני קץ וסח אס אשת החד היא אסורה והיא רחוקה סאשת הדוד בל שכן שנח האחות תהיה אסורה לדודה ונוכל להקיש־סוח קיו וכן נתב בעל ספר כריתות גורה שוה אין ק אדם בינו לנץ שנסו אלא איכ קבלה סרנו ורבו סרבו הלכה לסשה ססיני אכל קץ אדם דן בינו לבין עצסו. ועוד לא ידעתי סעם כסה שאסרו שאין סזהירין לאדן סקץ כי* סאחר שהוא סזהיר סקל כיש וקיו כנו של קץ שיהא סזהיר בחסור יותי סהקל. ועוד בסה שאסרו כי דבר זה אינו חסר כי אס גלד הענק בסקצת. התשובה אם יהיה המגה נסה שאסרו ני באסור הכתוב עמת אשדי ובתה לא חגלה בבתו כיש שהרי,1 הקישו גמה עוד קיו ואס חאסר כי בא0מ הכתוב עחח אשה ובתה נחו בכלל והיא העקר כי נח האיש לא יתכן אלא א*נ שתהיה בת אשתו והנח לררשא® אתיא. לא כן כעת התורה ט באסרי עחח אשת ונתח הנעה היא בסה שתלאה בזנח פרחי פרחיה דנתי׳ את בת בנה ואח בת בתת לא תגלה ואפי׳ שלא חיה סזניר בת אשתו היתה יוצאת בהקש הערך סאשת האב וסאשת חנן שרגא אסור שני שארים על גוף אחד ואם חאסר ני באסרם דבר זה אינו חסי כעמר כלתה שהיא שניה לד- התשובה לא יתכן שהד כתבו בסםכתא1, רכל כתני הקדש» אין ספסאק את היחס אין תין דברי* חורה סדברי סופרים ולא דברי סופרים סדברי חורה אם כן כלתה איך תהיה שניה לד- ותשובה עוד לדבריהם בסה שאסרו כי אינן סקישין בערעח והלא הקישו חבת סקץ וסגזרה שוה ונבר» דעת שאסרו אדם דן קץ סעצסו ואין אדם דן ג־ש סעצסו אלא אינ קבלה מרבי הלכה לפשה מסיני, נמצא סדבריהם ני אחר שר׳ יצחק בר אנדיסי הוציא חבת םנ*ש לא סעצסו הוציאה אלא איכ לסדח סרנו הלנה לסשה ססיני גסצא שמשה לסדן להקיש בערעת בגזרה שוה ובכל סיני הקש ני סנהג הכתוב לקצר וכן כתב בחירי הקרוש הראוי לנו שנחפש היסב נעגין לעסוד על פי הרשום בסכתב חאלהים ועל פי חהקש הבתר או בהקש ההפוש וחסוסת לסי שאלו נ׳ ההקשים הם כסו הכתוב שאס יהא ההקש ככת הנסצא כאלו גם אותו חהקש גסצא ונכתב,1 כהשעגו על הסכינים שנזנרון הא׳ יודע הרוסה לו. וכן שאם יתחפש הנכחד כלוסר שאינו כחוב ויסצא בכל חלקץ כחלקי הנסצא אינו לסו הפרש עכ*ל. וכן האסת שהרי לא הזכיר הבת והזכיר נחה ונתן לנו סקום להקיש קיו וכן אסר את החרה והסשרפת ואשת הדוד. ואחר שאסר את הסשרפת בעלה שאסר את החרה סחקש הערך ידענו את אשת הסשרף כאשת הדווי אין לסו הפרש ככל חלקיהם כי גס באשת חסשרף תלדה העלה ההיא. ועם חיות שהודה ראב• ע בענק זה האסח כי נלסוד אשת אחי האם סאשת אח* האב נהקש הערך תסה אני ססנו באוסרו והנה סה יעשו חסוסכים נסצות על התורה לבדח ני לא אסר הכתוב אשת אחי האם ולא אם האב ולא אם האם על בן אנו צחטם לקבלה דתנן ט לא הזכיר אשת אחי האם ני נלסור סאשת אחי האב. עטל. «) P) חסו: כי. B (bגםP תו׳ ׳»תקישו. L (c את» לוושא. P (d במסנתה. •) L חסו: אין. P (f מונו•. L (g שכנו. L (h מנתב.