Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

75 סמי עריות מאח משה בשייצי נלאים שנאם,* את חקותי תשמרו בחמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים וזהו דבר הלמד מענינו שאסור להרביע כל שני מיני בהנעת ולזרוע כל ב׳ מיני זרעים. והחוקים שאץ אנו יכולים להקיש עליהם הם כגון ובגד כלאים ושעטנו לא יעלה עליך וכחי׳י* לא תלבש שעמנו «סר משתים יחדו והוא דבר הלמד מסומו כי באומרו נלאים היינו דנים כל שני מינים כגון משי עם «מר ומרך עם סשתן ואעסיי שאמר *מר וסשתים היינו דגץ בהקשת ערכם ומכלל ראם׳ שעטנז והגבילו בשם חוריי מוסכם נעל מפחי ההקשים וכל מקום שאפי בעריות מבלי שנגבילחו בשם חוריי מוסכם אנו יכולים להקיש מחם וכל מקום שהגבילם בשם תוריי מוסכם עמדנו מהקשחם ורם כגון שאר אביך היא ני שאי אשך היא וכן מולדת אביך אחותך היא דודתך היא והם שמות של חורה שהכתוב הגבילם בשמות מוגכלים» כדי שלאתעורר רוחך להקיש עליהם וכן בלבישת בגד נלאים הגבילו הכתוב בשם חוריי מוסכם וקראו שעטנז ט באומרו נלאים היינו מקישים ממנו מיך עם פשתן ופשתן עם משי ומשי עם עמר אלא החכים הכתוב באומרו בפרשת ט חעאיי לא תלבש שעטנז עמר ופשתים יחדו. והגבילו בשם חוריי כדי שלא תוכל להקיש עליו במה שהוא חמה לו ט במקום שיחנה חשם שם יחנה האסור כנץ בת אשת האב ואשת הדוד שרגבילם הכתוב בשם מוסכם חוריי והותרו שארותיהן. וכן מי חטאת הוא חק מלך ומפני שהוא מטהר הטמאים ומטמא אח הטהורים בזולת דבר טבעי קראם בשם מוסכם תוריי מוגכל לענינם כגץ מי חטאת מי נדה והם מי שרפת הפרה. ועוד כי חם בעעמם הקישו בערמת ורש■ י כתב ערות בת בנך קל וחומר לבתך אלא שאין מזהירין מן הדין למדוה מגזרה שוה כמסכת יבמות עטל. ועוד כתב בעל ספרחמעוח הגדול באזהרת ק־ג מאסורי ביאה חיל. הנה מעינו לבת בתו ולבת בנו אזהרה לבתו מנץ וגרסיי בם׳ חנשרפץ אביי אמר קץ ומה על בת בתו חייב על בתו לא טש ואעפ״י שאין מזהירץ לאוין מקץ דבר זח אינו חסר ט אם גלוי חענין במקעת. ורב יעחק נר רב אבדימי אפר נלפתה בגזרה שוח הנה הנה זמה זמח נאמר כאן ט עדותך חנה ונאם׳ להלן בסיף הפרשו־.0 ערות אשח ובתה לא תגלח את בת בנח ואת כת בתה לא תקת לגלות ערותח שארה הנח זמח היא מה להלן עשה בתה כבת כתה ובת בנח6 אף כאן עשה כתו ככת כנו ובת בתו ומה הגה האמור שם כתוב ומה עמו אף הנה האמור כאן געשה כאלו כתב ומה עמו ומעכשיו נלמד עונש שריפה כבתה וכת בגו וכת כתו ונחה ונח בחח ובת בנח נגזיח שזה נאמר כאן זטה ונאמר להלן בפרשת קדושים איש ני יקח אח. אשח ואח אטה זמר. היא באש ישרפו אוחו ואתהן מה ומה הכתו׳ שם כשריפה אף ומה הכתוב כאן כשריפה. וכפסיקתא כתב שארה הנה זמח היא ללמד מכאן גזרה שוח לחמותו ואם חמיו ואם חמותו ג׳ דורות למעלה מג׳ דוחח למטה. עוד נתב כתיב הכא ט עמחך הנח ונחי׳ שארה הנח זמר. היא. סח להלן גי דורות בחח ובת בחד. ונח בנח אף כאן ג׳ דורות בתו ונח נחו ונח בנו תדע שהרי בעזגש לא אמר הכתב איש אשר יקח אח אשח ואת אמי. זמר. היא אלא ללמד מהם גזרה שוד. נחו ובת אשתו* מה להלן ג׳ חרות אף כאן ג׳ דורות. ומה ג־ רותח למטח בת אשתו ונח בחח אף ג• דורות למעלה חמותו ואם המוח ואם חמיו. עוד a) ויקרא י״ם> י׳יט. b) דברים כ ב, י׳א. L (c מוסכמים. 1>) ויקרא יידו! ייז. e) בכי* B גם L ובת בתת. L (f בתו. .