Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

סמר עדיות מאת משה בשייצי ^73 החנרך חפוווב לבאר חענץ* באפיו הקיוביי אליו שהוא מוסב אל ריאה כי אם דדה פופב לששה שאריו חיה לו לומר® כי אם לשאריו הקרובים אליו לאפו ולאביו בו׳ והראיה שיאפו־ ולאמתו הבהולה הקרובה אלץ ואם דייו נכללים הששה שארים בפאפר לשארו הקרוב אלץ פאי טעפא ולאמתו הכחולה הקיובח אליו אלא כפו שפאפר הקרובה אליו פופב לאמתו d הקרוב אלץ מוסב באהץ והרצץ בוה בהיותם פזרע כהנה שהרי אחיו הישראל" אינו אוכל ונחנה f פהקדשים הלא תראה את בת כהן אלפנה בהץת לה זרע אינה יטלה לאטל מלחם אביה ואםילו אם אמתו היא 1םוכת עץ אינו יכול שיפפא בה כל שכן לפי שאיט& מזרע כמנה. ולפיכך מצרך הכתוב לופר לשארו הקרוב אליו והוא דבר הלמד פפופו באפרו ולאחיו ולאחותו הבתולה הקי־ובה אליו להוציא אחיו פאפו כלבד שגם בן אט פישראל אחיו הוא ומצוץ לופר h הקרוב אליו כדי להכליל אחיו מאביו כלבד שמי בשאר ירושה כחוב‘ ונחתם את נחלתו לשאת הקרוב אליו וזה נאמר לבני הדוד ואם בנן החד נאפר שאפר שאר קרוב אינו זר שיקרא האח שאר קחב כי פלח שאר מא סיג טלל פינים ובים שהם חלוקי הצורר. פוף דבר האפת עוזרת ואיננה נעזרת כי אמ מא שארי פצר‘1 שארי שמא אבי 1 נפצא שמא שאר ש.נרי וכן נתב ר ב י ׳ יוסףהרואה זיל בפסוק עיוח אחי אביך הה לשונו זיל והדוד שאר לאב האב ומא שאר שלישי ובת הדוד רביעי ובת בתו חפישיח ני החד מא שאר אפתי לאבי האב והאב שאר עם בנו נפצא שהאיש עם דודו שאר רביעי ולפיכך בת הדוד פוחדת ני היא שאר חפיש* לו. ורבי׳ ישועה כתב כפי׳“ התורה בפסוק עחח אחות אביך תיל זיל ונתקיים שולר הפוליו שאר באפרו" ערות אשת ובתה לא חגלה אח בת בנה ואת בת בתה לא תקח שאיה הנח זפה היא וולד אבי אבי שאר לאבי וכן הצורה בולד אב אפי עניל ויל. נפצא שהדור אם קראו הנמב שאר לאב שארץתם מא ממך התחבחת אביהם שמא ביניהם ומחבר שאריותם. וכן° ביאר זה הרב רבי׳ אהרן ביה וכן בחב אל אשתו כלא ואו כי האסור באשתו ולא בבנו ולא בבתו ובנו ובתו שאי שאר שאר שארו. כיצר כי אביר שארו ואחי האב שאר האב ובן אמתו שהיא דודת הבן שאר שאר שארו. ובת הדור או כת הדורה שאר רביעי והנה הדבר פונית שאין זה אפור עכיל ובפה שאפר ואחי האב שאר האב אץ המנה ט שאר האפתי אלא פעבריי שהרי ביאר זה כחחלת דבריו כאשר ביארנו שכתוב ופלח שאר הוא «ג מלל פינים שהם חלוקי הצורה כי יאפר שאר ואינו שאר שאר שאר? ור1א האב והאם והבת. ויאפר שאר שאר כאח וכאחות, עב •ל דל הרי לך שאפר הרב כי האב והאם והבת וגם רבן פונלל בפדרגתם וכתב שהם שאו־ ואינם שאר שאר כאח ונאמח כי הם שאר שאר. ותתבונן איך ביאר טנמ בסוף דברץ בכתבו וכן האמת שהיא דודת הבן שאר שאר שארו. ואשא לך אח הפשל הזח לבאר דברי הרב כיצר דודתו של הבן היא שאר שאר שארו. הפשל &) P חסר: חענין. B (b גם P והקרוב. c) רקרא כיא, ב׳. L (d מוסיף: כן. 6) L הישראלי P ישראל. B (f גם L והונח. P (g שאין. P (h מוסיף: הכתוב. i) במדבר כ״ז.י״א. B(k גם?חסר: מגד שארו. 1)Lמוסיף: נמזוא שהוא אב. 6 (m גס P בפירושו בתורה. n) ויקרא י״ח! י״ז. 0) L חסר: וכן ביאר זח חרב רבי אהרן ב״ח ... עד ... מוכיח שאין וח אסור עכ*ל. P(p חסר: שאר.