Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

יצחק מבער םארקאן 72 התמונה כן האסת והראיה «*דברי סורי דיי מכתב בפסוק ערות אביך התחיל תחלה םהמאר ראסתי אמר ספנו יומאלו המאדים הנמארים והראיה מהניא לדברי פורי דל פסאפר ני אם למארו הקרוב אליו אענה ראיה מהרי הקרים הבן ורבת פהאח והאחות כיפפורמ ואזיל דנתי׳ a ני ׳אם למארו הקרוב אליו לאפו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אמר לא היתח לאח» ואם דרך הפציאוח הוא להקדים הכנה פדיפרח לפה במאר כהנה הקדים הפרחים פן הכנסים לא כחן הנחו׳ להספיכם לפאפר למארו הקרוב אליו מאפר הוצרך הכתוב להזכיר אלו הממה *) מארים פםני מהוא ראוי לכבדם באבלותם ואינו חייב בהם כפו מחייב בעקרים ובפרחים ואפי׳ מלא ימ ראיה לדבר ספך לרבו• נעבור האב דכחי־,1 ויעמ לאביו אבל מבעת יפים ובעבור הנן דנתי׳6 דמם מק נפתניו דתאבל על בגו. אפום נעבור הכנסים אפי׳ ספך לא פצאנו ואינו חייב באבלוחם בעקרים ובפרחים. אבל ראוי הוא לכבדם ולא להם לבדם אלא לבל מאר מאריו כאב האב ואפו ואם האם ואפה ובן כנו ובתו ובת כתו ונתר. ואחיו ואחותו מכל אלה הם בפדרגה אחת כנראה אעסיי מעדוסים לעולם עקרי עקרי העקרים וסיחי פרחי הפרחים פחכנסים נאמר יתבאר בהלכות הירומות ני אם יפוח אימ ובן ואב אין לויורמ אוחו אני אביו ולא אחיו מל הפח עצפו. וכן כתב פורי זקני רי אליהו במייצי דל בסרק ג׳ פהחלק המני נסדר ירומוח וזה למונו. ולי נראח לספוק כדעת הראמוגים , מכל הזוכה בירומחו יעמוד בפקופו בן פסרח נין פעקר כץ פננף אין לזוז ספנו ני כן הסכיפה דעת רוב החנפים ואם היו לו אחים או מדים פאביו מלמה ופאסו אחד וכן להפך יירמ האחד חציים והאחריפיכללם חציים אץ לזוז פוה העקר מכל הזונה בירומתו יעפיד נפקופו פפאסר בנות צלפתד מלקחו נחלה בתוך אחי אביהן נפקום אביהן וזה פצר מסרח חפרה כסרח ועקר העקר נעקר נאמר בארנו זח בעגץ העריות פפאפר אפך היא כי כנר אפר קודם ערות אביך וערות אפך לא פצר מהפת נוחל ' ופנחיל כי כבר אפרו החרסים מחפת לא יאומר נירומח. והנה לפי זח חעקי מזכרנו מכל הזונה בירומתו יעפוד בפקופו בת הבן קורסת סן חבת ובת בת הבן גינ ולכל^ הבן קורם פן הבת וכן ג*כ עקר חעקי־ נעקר וכן עקי עקר העקר כעקר ופרחי העקר מחם הכנסים קורסים סעקר העקר כי כל הזונה ביתמח יעפור בפקופו ופזר. אפרו מפרחי הסח עופרים בפקופו. פוף דבר עקר היממה היא מכל הווכת בירומה יעסוד נפקוסו ועקר העקי כעקר עד לפעלה ופרח חסרה כסרח עד לספח ובין תבין כלל זח הדרך בכל היממות ולא תחפיא. עד כאן נופח דבריו דל והפמניל יבין. ועוד נוכל לוסר כי פה מאפר למארו חקמב אלד סופב אל האח וכן לאחותו הבתולה הקרובה אליו ני האם והאב והבן והבת אני יודע מהם מאד קתב א*כ פאי פעפא® הקרוב אליו אלא מזאת הקרובה סופב אל האח לעגץ מאר נחוגה ני ימ אח ואינו קחב אלא* כנץ מנמאת אפו לימראל ונולד לח בן פפנו ואינו יכול מיתפסא» נו והעד מאינו אוכל םחקדמים•1 מנאפר * וכל זר לא יאכל קרמ ולפיכך *) עד כאן וושטסוז בכיי Sr אוגר חם)רים חקיסרי בםסרבורג P. a) מקרא כ״א. בי. b) בראשית נ׳> י׳. c) בראשית ליו, ליד. P (d חסר: ולכלם תבן קודם סן תבח ובן גיב .6) P טעסו L (f חסר: אלא שואת תקרובת . . . עד . . . ואינו קרוב אלא. P (g שיתא. B (h גם P בקדשים. i) ויקרא כיב. י׳.