Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

64 יצחק הבער סארקאן r היא בהיות שאר. ומועד '*ו־ סה&א&ו תזני כתב בו* אפר עוד אחות האם כגון העלה אשר אסר סמנה החדה והוא הp שנאמרו שאי היא עלה כתובה ולא גצפיך למלח כי נאשר ביאר רכנו ישועה עיה שהרי כאחת זכר מלת כי ובאחרת לא ונרה ושחפש הנתובי1 נאחת א*נ נודע מות שאץ הנוגח תלדה כמלת כי אלא במלת שאר. הדון הרביעית הקש מעלה מתאר. נגון שאמר הכתוב ערות כת אשת אביך לא חגלה והוציאנו מזה עלה ואפרט שהם אסורים מתוך שהם עקר וסרח על עקר ופרח. והעקר והפרח הם שני שאיים ואם כן אפרט שהעלה באסורם מתוך היותם שני שארים אסורים על שני שאיים הו עלה פוצאח והקשט על זה אפור כל» שגי שארים על שני שארים. אמר המחבר כי פה שאפר החנם שכל שני שארים אסורים על שגי שארים הוא בעקרי׳ ובפרחים זולת הננפים. ספני שחש עלה מוצאה ותלה הכתוב זה כשאדים שהם עקרים לא שאיים שהם שארי שאיים. וכן כתב הרב ה נ דו ל רבי׳ יוסף בן רב אברהם הבוציר ע• ה הה לשוט זיל והתר שאר לאב והוא שאר שלישי ובת הדור רביעי וכת בחו חמישי לו. ובחירי הקדוש כתב וגם מזה הפסוק למדנו עור כאסור שני שארים על שני שארים כשד האשד. ובתה שני שארים ונאסרו על האב והק שהם שני שארים ופזר. הקישו חכמי1• ה קרא ין לכל שני שארים על שגי שארים בהקש החפוש שחפשו ומצאו השארים שהם עקרים לא שארים שהם שארי שארים. ונאסרו השארים שהם עקיים לא שארים שהם שארי שארים רצה בזה העקרים והפרחים ושהם הם העקרים כי הם נשלחנח בנחלת פה שאין כן המסיס*» כאשר ביאר זה* בתחלת דבריו שהכנפים הם שארי שארים וזה לשונו זיל ומלת שאר היא סיג כולל מינים שחם חלוקי הצורה כ* יאפר שאר ואינו שאר שאר והוא האב והאם והבת ויאפר שאר שאר כאח ובאחות עכיל. וזה ספני שהאב והבן ור,אם& והבן והאם והנת הם כלם עקרים פה שאץ כן האח והאחות כי הם עקר עקרי ולפיכך נקראו הם כנסים ונכה סבר המאור הגדול דל כאשר נבאר והלכת כסותם שאסור שני שארים על שני שארים הם«1 בעקרים ובפרחים בשורש ונעקר הנשרש בעלת אסורם פה שלא יש מקום לעורר אסורו על הכנסים ני הם בצל פדרגחם ולא בפדרנתם. ואעים שכתב רבי׳ אהרן בעיח ז־ל ואפר והקשט על זה אסור כל שגי שארים על שני שארים ובאומרו פלח כל אין הנוגה ט בעבור הששה שארים בי לא טנל להקיש אלא פה שדופה לו נאשר נחבאו־ פרברי החכמים זיל ובזה הלשץ נמשכת פלח כל ספני שטפל ט לפי חענין וכן נתב נם רבי׳ אהרן בעל המבחר ויל ופזר. הקישו חנפי הקראין לכל שני שארים על שני שארים נהקש החמוש. ובעבור שהזכיר מלת בל ואם׳ 1 לכל שני שארים על שני שארים בהקש החפוש. הוציך לבאר ני אץ חנונה באוסרו לבל שני שארים כדי להכליל הששה שארים שהמסים בכללם ולכן חזר לבאר חענץ ואסרי», שחפשו ומצאו השארים שהם עקרים לא שארים שהם שארי שארים. ואם, האפר a) בכיי של תחבור ״כתאב אלאטאר ואלסראקב* לקרקס«« כתוב נזח תלשין: חים אי*א אצת אלאם בסהל אלעלח אלתי חרס מנח אלעסח. P(b חסר: תכתוב. L (c על. 0jB(d P חסר: תכסי. L (e בננ#ים. P(f חסר: זח. P (g תסר: ותאם ותבן. P(h חסר: תם. B (i גס P חסר: ואסר לכל. P (k ואחרי. L (I וא״ב כסת. תחת: ואם תאסר כי בסח.