Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

יצחק תנער מארקאן 62 זאת היא נהיות שנאתי טה נסערים אשר היא טקור ם0רי חכמיט הקדושים. ואין לי לשנה את עעסי. ואולם בענץ הוה יותר סםרים יקרים וגננדים ראיתי טהם. והתנוגנתי ני קודם רניי ישועה זדה היו החכמים הנחלים* קתשי עליון והם ננון הרג רננו סעדיה הנשיא דל ותלםיח הסאור הנחל רנ יוסף הרואהי, זדה שרדנו על סי הרשום נסנתנ האלחים ואסרו ני אין אנחנו ינולים להקיש דבר סדנר זולת היותו אל ענר סניו ודומה לו ננל חלקיו. ולא נלנד ססני שיראה לנו שרוסה לו מגלה לעינינו נהנסד. אחת וגקישהו עליו דש לו נסתר ובשקידח הרעיון עליו חסעאנו שיש לו סנה ועלה נסתרת סעד אחר שאינו חסה לו ננל חלקיו. ולנך נועל סלהקיש אותו עלץ רשאר חדנר ההוא סותר וננח סנר החנם» רבי׳ אהרן1» דל ונתג ואין לטעון אחרי שזנר נלל ופרט הp נעין הסרט הוא כנזכר נלנד ספני שאותו שאנחנו סוסיפין» הוא נננתנ לפי שהוא יהיה רוסה לו ננל חלקיו. עוד נתנ הראוי לנו לחפש היטנ נענץ* לעסוד על פי הרשום נסנתג האלהים ועל פי ההקש הנרור או נהקש החפוש והסופת לפי שאלו שני חהקשים רם כמו הנתונ שאם ירא ההקש נכח הגסעא נאלו נם אותו ההקש גסעא. וגנתג, נהשענו על הסכינים, שנונרון האחד יודע החסה לו. וכן שאם יתחפש הנבחר כלומר שאינו כחוג וימצא ככל חלקיו כחלקי הגסעא אינו לסו הפרש. עכיל דל. והלכה כמותם כי אין אנו יכולים להקיש דנר על דכר אלא אם כן יחיה חסה לו נכל חלקיו נין מוסים האסורים נץ נסדרנת שאריותם וחסה לו מכל עד נעלת עלולו. וכן אמרו ני אסור זכר על זכר שעד אל& אשתו אנל אםור נקנה על נקנה לא יצער על נעלה. ואם 'טעון טוען שנם אסור נקנח על נקנח שעד על כעלה אץ לו כח כאשר יתנאר כי הוא מוקש סחזנר ואינ יהיה הקש על הקש. ואתה ידעת כי אט הולכים על סי הכתוב וההקש וההעתקה ולא על11 הקש היוצא סהקש כי הוא עקש ולא הקש. נם התבוננתי בספרי החכסים הבאים אחר רביגו ישועה ניע שסם» על הרוב על פי סכרת הראשונים ולא הסכימו כלל את דעת רבינו ישוער, ואדרבה חולק ומשיג עליו רבי׳ ישראל המערבי דל והסכימו אחריו תלמידו רבינו יפת ורביט שמואל הרופא נש ועל סי אלו השלשה חכמים הסומכים על פי דעת רב אבי סעיד הנשיא דל ורב יוסף סומכים בהם תושבי ארץ העבי ירושלים ודמשק ומערים עד העם חזה מבלי נטות יטץ ושמאל. הלא תראה בסרט את חרב ר בינו אהרן ביה ע׳ה שגלה האמת בכל חלקיו וסמך על סי דעת ר בי נו יוסף תם מורי סמך אחריו וסבר לפי סברתו כאשר נרמז באמח באמת וביה השיג על רבי׳ ישועה בענץ העריות. ונם רבינו אהרן בעיח זיל סברתו טטה ניכ על הרוב כסברתם וח למנץ. וחכמי חושבי רומיים סברו ני רבי ישועה לכד נעח את המרכבים ואיט כן. כ' הרב הגדול רב סעדיה הנשיא זיל נעתם1 נראץת נרוחח והוראות אטחיות מהכתוב והרגיעם ודמו מענות כי ערקו אמריו. גם המאור רב יוסף נעחם. וישבתו1 מענות עוד. P (a גדולים. B (b גם P חסר: חרואה. P (c חסר: חחנם. P (d םוסין*: בוז. ») P מוסיםים. P (f חסר: בעני!. P (g על. L (h אל. P (i סוסי!»: בדבריו. ותחת זח חסר בכ״י :P בראיות ברורות וחוראות««מחיות סחבחוב וחרניעם ודמו מענות. 1) P חסר: וישבחו מענות עוד.