Mannheim
Compact Memory

Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Haḳedem
Volume
III (1909)
Issue
1/2 (März-Juni 1909)
Date
1909-03-01
Page
[Seite] (sequence 101)
Language
German, Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
61% known words query
IRI
…/4869944-6026866-6026972--0857-4870828
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

הסרק הראשון ביריעת דרכי האסור בענין העריות. jn שכנר אסרו החכמים עיר. ׳»אסור הערמת הוא* נעוף החורח ואץ להם מבא במכל מהרי הכתוב קראה לבת אמת האב אמת וסולדת לאב סה מאץ נן העגץ ואמת הדוד דודה ואינם כנח לסי מכל האנומי. אסנם הם מסות התורה סוסנםים לסי הענץ ונקראים כן בטן מבת וחלב וזולתם הלא תראה מחרב רב י¬ י מועד. ניע אם׳ ני לא יוכל להקימ על מסות התורה ובזה *דקו דבריו כי לא מצא נח להקימ םר,ם הה בהיות מאץ להם טעם כמאר חקות המרה ואץ אסורם סן הרעת נמגעיין אלאיי גזרת סלך הם והם סקור המנל אלא ממחממתמ נמנט מסהשטתנו ונכה סברו כל החנפים הם0ורםםים זיל זולת סורי זקני החכם ר־ אליהו בשייצי דל. ני לסי דעתו ימ להם סבא במכל ניב ואמת מהאם והכת אסורם סולח המכל ולא לזולתם ני לא תשוער» אותם התת כלל נאמר נתבאר. תזרקו לנרי החכמים עיה מהרי הכתוב תחלה אסר בת אמת האב ואחרי כן קראה סולדת ^זחות וכן אמת הדוד אסרה קודם ואח*כ קראה דודה מה מאץ כן עץ המחרת והכליות עצמן מהן במר מחור וקראם במם חלב ולסיכך אסרנו מהם מסות מל תורק' וניתנא בהם. ולכן אין אנו יטלץ להקיש על מסות התורה סח מאץ כן הערמת נסי סח שסברו חנפי בעלי הקבלה שאינן סקימין בערמת. והלא הם סקימין בעריות נאמר נבאר שהרי הכתו׳ אסר את בת חבת ולא הבת עצמה ואסרו אותה סקל וחוסר. נמצא מהכתוב הניח לגו מקום להעיר ולהקיש בעריות סכל מקום נאמר נבאר. ואעיס מהן גזרת מלך יטלים אנחנו להקיש סהם דבר מדומה לו בכל חלקמ ני בהאסר האחד יאסר הדופה לו ולא הוצרך הכתוב להאריך מתר מזח נהמענו על המבינים הלא תראה בדברים שלא הוצרו־ שנקיש מחם גדר ארחם והנבילם במם חוריי סוגנל וסקוצב להססקת רטנו לבי נסרק גדרותיהם ללכת אנה ואנה נבוכים. והיות שהחכם רבי׳ אהרן בעל עץ חיים סדר דרכי האסור בעקר השאר על סי דעת החכם רבי* שלם ה הנשיא זיל כמשמעותם סבלי להוסיף ולא לגרוע וזה ם0ני מלא רצה לגלות דעתו במסר המצות בענץ העריות פה מלא עשה כן נשאר הפצות ני בכל המצות נלה סברתו זולת סדר העריות מסדרם אך כדעת הרב ר׳ ישועה זיל. »»d0 דעתו גלחו אל עבדיו נססר כתר תורה ברטמה נרירא ושרירא. ואולם הנראה סדבריו דל מחיה חמדה בלט ם0ני אנמי דורו סן לא ימסעו דטיו וזח ם0ני מחרב רבי׳ אהרן נ־ח דה נטה אחרי דעת הרב הסאור הנחל רב יוסף הרואה זיל ואנשי דורו והבאים אחריו נראה מלא הטו אזן לדבריו וזח לא ם0ני היות הוא קטן בעיניהם אלא בעמר מלא הפסיק לו הזמן להשלים את ססר חפצות כי הלך לו לעולמו הצדק ואמנם הסדץ נטחברחו היקרה יבץ דבר לרעת מנתו עד התכלית האחרון בלחי שמץ מנהו. וכן נתב חרב דל וקצרנו בכל ינלתגו אף לא יחסר למבץ אוסני האסור וחחחר. ואם חרב רבי* אהרן B (a חס. B (b אלא *חס גורת מלך וחוא טקור... B (c *■וער. I. (d חסר: אסנס. \

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.