Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

I ג׳ דיינזש 54 MMI MliaM ■4uLb|*u LiM uLa |Lb utMMk tik -*»■■ - ns חלי חלים על ווסתלאוח רגמן רערס» יודעי חיחודי inten אער 9א אחדו Alig. Ztg. d. jnw לפני בחי יינק חרנח וחדנו־ נסמך כסאה מנח וחמב לא Judt. 1893, p. 197—9, 210—2. Ekstein: Nachträge zur Gesch. d. Juden im ehern. Fürstbistum Bamberg ,Bamberg, 1899, S. 65. (Folz) גם הדראסא מסים ההם הסית לאונאה נגד היהודים, האגס סאלץ אמר מ סחוכחים הכנסיות (Fastnacht) סנירנבערג כהב דראסא ליפי המחוק הנמריות והיהודית ואף כי בולו מלא נפילת* ובורות כי יתר בו אודוח "הספר הנבל תלסוס ורבינא ודביגאדי, בכה בלי ספק חזיונות נאלח הגבירו את האונאה ליהודים. Goedeke: Grundriss zur Geschichte der deutschen Dichtung, 2. Aull. vol. II, p. 329, Dresden, 1886. *Adolf Mannheimer: Die Juden im altdeutschen Fastnachtsspiel, Allg. Zeitg. d. Judt. 1870, p. 618 et seq. Güdemann: Erziehungswesen, III, 206—211. ועד הנסרים אאור יאוב בבאזעל (49—1431) קיים את כל תקוו* הועדים הראאווגים נגד היהודים והאפיפיור אייגק הדי אאור לפנים(1433) קיים את הכולא Jewish Quarterly Review, vol. II, p. 530 אול סרפין החי לפונו* היהודים חזר מרעתו דחניא כולא אחרת (1434) אאור בה קיים את כל הנבלות לזכיות היהודים וכי אמר לחם לבנות בית הכנסת הדאות לחזק או* בדק חיאזגוח יוחר סכרי *נרכם, להראות בחמות באזנו ע לפני חג פסהם ויאסור לנמרים לאורת כבתי היהודים אף Stern: Urkundliche Beiträge .ל*נורך סלאנח האסורה נאובת ונתמה Ober d. Stellung der Päpste, p. 45. עלילות הדם גם כן תו. נענדינגק מדינת ארגויא. חרגו מבעה יהודים על Revue des Etudes Juives, XVI, 227 .1470 דבר העלילה הזאת באונת et seq. Zeitschrift fQr d. Gesch. d. Juden in Deutschland, II, 358 ,210 נפריענם אמר ננדראל הסית חסונאך חפראמניסקאני, III, 65. תלמיד חנון מל קאפיסםראנו ביהודים וימיא (Feltre) נערנחאר^ מסעלטרע סלט עלילות הדם ט חרגו נער נמרי וממו ממעון (1475). יהודים רבים נאורפו נרעגענסבורג(1474). מם נאסר חרב p באאו וכל האחרים נלד. כדבר חזה קרח גם הזקן ד ימראל ברונא מגולי כרין ורק נתעזגוסות עוז זכו היהודים לחמיאו נקי. הנער הנהרג כפריעגמ חיה גהמב לקתאו וגם כמקומות אחרים כדו מסורים תמים לספור הזח למק יפתו את ההמון בספודי נפלאות והמנהג גתפמם אף כפולין אמר מם אף ביום ההוא מקדאז בקאלוואריע קתב לקראקויא סוקדאו לנער ממעון. Graetz: Gesch. VII, 258 et seq., 3. Aufl. Scherer: Rechtsquellen, p. 689—96. Jtld. Presse 1904. N. 2. Allg. Zeitg. des י Judt. 1894, N. 35. הקיסר בימים החם פרידריך חד׳ (93—1440) נפח הסד ליהודים עד אמר לאני חתר טנוחו.סלך היהודים*. סדר ודק וסהסדינח חיו היהודים מגורמים מאונו* 1420 אבל תמיד ננמנאו יהודים גם בעיר תירה גם בערי המדינה וגתלי הסלמת התרעמו על זח אל הקיסר. אבל הוא האויב כי הוא לא לבר תכס אוספריא ט אף