Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

r מאיר איש שלום 36 / שקרא אח־כ באר שבע וחפר שם בארות הרי חבארוח רחויק כארץ. וחוקת זו עשת ברשותו של אביסלך שאסר לו נטובבעיניך שב. אבל עבדי אני סלך סיחו בחוקה זו. וסםרו חנחונים שבעת ההיא שהיה אביסלך בביתו של אברהם ועניה אברהם את אבימלך שעבדיו מלו את הבאר שכבר זנח הוא במקום חוח ברשותו של אניסלן*. וכאשר כקש אנימלן מאברהם ועתה השבעה לי נאלחים וגו׳ ויאמר אברהם אנכי אשבע הקדים להוכיח בת אבימלך על מעשה ענייו. וכשחחנאל אבימלך לא ירעתי תו׳ וגם אנכי לא שמעתי בלתי העם נכנס אברהם בברית ושבועה לאביסלך, רקח אברהם *אן ובקר דחן לאנימלך. וכרחזם ויעברו בץ הכתרים נדרך כורתי ברית. דברתו שניהם ברית. ואחר שכרת אברהם ברית לאכימלך ונשבע לו כמו שאמר אנכי אשבע. אז ה*יב אברהם שבע כבשות הזנאן לברה(. וכששאל אנימלך מה חנה שבע כבשות השיט בעטר תחיה לי לעדה כי חסרתי אח הבאר ר,ואת. ולסי מנהגם היתח לקיחת המססר שבע השבעת עזנמו וכזה נשבע אכימלך לאביהם. ואמר הכתוב על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם שאף אבימלך נשבע מה לאברהם. ומעתה ספק המקום ההוא לחיות מארץ פלשתים מכה ט אברהם בחזקת והחם הכתוב זח הסיפור דכרחו בריח בבאר שבע רקם אבימלך תו׳ דשוט אל ארץ פלשתים. כלו• שאנימלך נזדרז בדבר שחזירחם ושיבתם חתית מארץ אחרת אל ארץ פלשתים. כה) דאמר.שחק אל אברהם אביו וגוי: יאמר אברהם אלחים יראה לו חשה לעלה בני דלט שניחם יחדו: הספיקו בין שאלת שחק ותשובת אברהם ועשו מהם כ׳ פסוקים אף שאפשר לכללם כפסוק אחד. רמזו כזה שנתיישב אברהם כרכר היאך להשיט שלא לכחש לו ושלא להנהילו ובחר בלשון ערומים לישנא דמשתמע לחרי אפי. ומחוך שנתיישב אברהם ולא השיבו תכף הבין שחק עד היכן הרבדים מגיעין ואעפיב דלט שניהם יחדו. ונטו שסי׳ רש*י ותרגמו יונתן. ט) דאמר בי נשבעתי נאם ה׳ ני יען אשר עשית את הדבר הזח ולא חשכת את בנך את יחידך: ט ברך אברכך והרבח איבת את זרעך וגו׳ דירש זרעך את שער איביו: והחברט בזרעך בל גדי חאp עקב אשר שמעת כקלי: והופסקה השמעה הזו לב׳ פסוקים לסי שאמרו ני טך אברכך וגוי אימ מכלל השבועה שככר הונמח על זת שנאמר לו כי אח כל הארץ אשר אתה ראח לך אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי אח זרעך כעפר הארץ וגו׳ (ייג נדו ונדו) ונאמר לו הבט נא השמימח וספר המכבים וגוי נח יחיה זרעך(י־ד ה׳) ושם נאמר במם ההוא טח ח׳ את אכרם בריח לאמו• לזרעך נחתי את הארץ הזאת תו׳. אלא כל המקרא ני ברך אברכך וגו׳ הוא מאמר מוסגר. כלו׳ בי טך אברכך כאשר יעדתי לך. ואם חיה מענין השמעת לא היה אומר ט ברך אטכך. וחיה אומר זעת טך אברכך וגו׳. מתוסף כאן לומר שאלו ההבטחות שהובטח כט יתקיימו בשחק ולא בשאר בגי אביהם• ועיקר השבועה הוא בפסוק ג׳ וחתברט בזרעך כל גיי הארץ וגוי. והכפיל המקום חדטים לשחק בס׳ חולדות והקמתי את השמעה אשר נשבעתי לאברהם אבץ והרביתי אח זרעך נטכבי השמים an וחחכרט בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שסע אברהם בקלי תו׳. ועיי •ש טמנץ.