Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

35 ססרות התלמוד והמדרש ע*ד פסוקי התורה שבע נקרא p על נ* דברים או היא עיר אחרת. אבל הדשנים אמר ואין וו אותו באר של אברחם כי שני באר שבע חיו כדנחיב רבא באר שבע אשר ליהודה (מלכים א׳ ייט גי). ונראה שדעתו שבאר שבע דאברהם היא היא באר שבע אשר ליועדה לסי שכתוב שם דשונו אל ארץ פלשתים וראיחו ודא מדכתיב אשר ליהודה משמע שעור באר שבע אחרת ודתה. אכל משם אץ ראיה שבאמת באר שבע בחלקו של שמעון היתר. כרכתיב ויהי לחם בנחלתם באר שבע וגו׳ (יהושע י*מ ב׳) אבל בתוך נחלת יהודה היתח כדכתיב שם דהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה. ובנחלת יהודה כתיב והער שועל ובאר שנע (שם נדו כ*ח). ואשר אפר אשר ליהודה אסר שלא חחגרך לירא שם סאיזבל לסי שהיחד. בממשלת יחודר» וסשומן של דברים שהיא באר שבע של אכרהם היא של שחק. וכאברהם נאמר על p קרא למקום ההוא באר שבע אבל עיר לא היתחעדיץ שם. אלא שנמע אברהם שם אשל כדנתיב דמע אשל בבאר שנע ויקרא שם כשם ה׳ אל עולם. ומה שנאמר בשחק על p קרא שם העיר באר שבע עד חמם חוד- לא נאמר שהוא קרא אותה כך. שמסאמרו עד הדם הוד. מוכח שלא בא אלא לומר שאזדב כשנבנחה שם עיר חיתח שמח באר על שם המקום אשר קרא אברהם באר שבע. וסקרא וח נאמר על העתיד כמו שדרשו מגיד מראשית אחרית (בשפמיב). ועבים באר שבע לא היתחבארץ פלשתים. ומה שמכריח את חרמבץ לומר שבאר שבע בארץ פלשתים היתר. היא לסי שכתוב דגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים. ולדעתי פירושו שערק לא קכע ישיבתו בבאר שבע אלא היה גר לפעמים בארץ פלשתים. ולא נמונא קביעת ישיבתו בבאר שבע רק אחר מאורע העקדה שנאמר דשב אברהם אל נערמ דקומו דלט יחדו אל באר שנע דשב אברהם בבאר שבע (כ*ב ייט). והנר. שנותיו של תנתק בשעת העקדה חכרת הראביע שקרוב אל הדעת שחיה בן ייג שנים. ולדעת חדל היה בן ל־ב שנח. ועניס כל שנותמ של שחק עד העקדה לא קבע אברהם ישיבתו בבאר שבע. ומעתה עלינו למאא באמה עת היחח כריתת הברית נץ אברהםואנימלך והגה הכתוב אומר: דחי נעת ההיא ויאמר אבימלך וסיכל שר «באו אל אברהם לאמו־ אלחים עמך בכל אשר עתה עושה ועתה השבעה לי וגוי. ולא אמר הכתוב שבאו אל אברהם כדרך שאמר נשחק ואבימלך הלך אלמ מגרר וגוי. ואמר בעת ההיא ולא פירש נאמו עת. וכתב הרשנים בעת שנולד שחק משרה דדע אנימלך נסים שעשה לו הקניה לכך בא עתה לכרות בריח עמו. וכן כל בעת הד.יא «ריך לפרש לפי המאורע. אבל הכתובים לא אמרו שבא. אמנם סשומן של דברים שהמקרא הוא שבר אל מה שנאמר דגרל הילד דגמל דעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את שחק. ופרש״י שחיו שם גדולי הדור שם ועבר ואבימלך. ופשוטן של דברים שחמ שם גחלי הארץ אבימלך וסיכל ושאר שחם שלא נוכח. וע־כ כחוב וירד בעת ההיא דאמר אבימלך ונו׳ ולא נוכר שבא אבימלך. שנק שאמר בעת החש שענו שחיה אנימלך שם. אלא שהפסיקו חנחונים במיסוד שלידת הגר. ועתה הוא ההר אל עת המשתה. א־כ חיתח נחתת הברית במם הנמל אח שחק. והנח אבימלך אמר לאברהם הנח ארזני לפניך כטוב בעיניך שב. וחנה ישיבתו של אברהם חיתח כמו שנאמר דמע משם אברהם אחנה הנגב דשב p קדש וכין שור דגר בגרר, ואנימלך לא אמר לו כטוב בעיניך טר שם, והרשהו אניסלך לקטע ישיבתו באחנו כטוב נעינמ. ובהר לו אברהם המקום