Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

מאיר איש שלום 34 קרא לבאר באר אזי ראי ועל כן תפסק לפתק מאי עזנמו. וחנה שם עוד פסוק אחד עגץ לעזנמו והוא יודח פרא אדם ידו בכל ויד כל נו ועל נאי כל אחיו ישנן: ואץ זח מאמירחו של המלאך שלאיזה תכאח יאמר המלאך דנר זח לועד. אלא הוא פתק מוסגר שההורה הודיעה אותנו שכל אלה אירע שהקלח גברו/ח בעיניה והוכרחה לברוח ואח־כ לשוב ולהתענות תחת ימח שכך יהיה מנע הנולד שיהיה פרא אדם וגו,. והמקרא הזח הוא מסוד מנע התולדות. כג) וישב במדבר פארן וחקה לו אמו אשח מארץ מזמם: וקתט לוח נאמר וישב במדבר ויהי רנה קשת. ושתי ישיבות כאן. ישיבה הראשונה ודתה במדבר באר שבע הו השנייה היתה במדבר פארן. ולא נאמר זח פסוק לעזנמו כענץ וישב מחק נגרר לפי שהוא מחובר אל וחקה לו אמו אשח. ונמו שאמרו בסר סגיג וישב במדבר פאק א*ר מחק זרוק תפרא לאוירא ועל עיקרו תא קאים. כך לפי שכתוב ולה שפחה מזנרית ושמח הגר לפיכך ותקח לו אטה אשח מארץ מזורים. כלו׳ כיון שישב במדבר פארן היה יכול ליקה לו אשח מאומות שונות שהיו קרובות מסזנרים. אלא שתא לא לקה לו אשה מעזנמו אלא אמי לקחה לו אשח והיא בהרה באשה מטזנמם. הה חימר המקרא אעפיי שישב במדבר פארן לקחה לו אמו אשה מארץ נמרים. ותכלית חסיפומם על ישמעאל לתדיענו שהוא מתערובוח בני שם ובני חם: כד) מכרת בריח בבאר שבע רקם אנימלך וסיכל שר *באו וישבו אל ארץ פלשתים: כהשקפה הראשונה תא נפלא שנתחברו כאן שני רבדים שונים נפסוק אחר. הותר היה נראה לחבר כי שם נשבעו שניחם מכרת בריח בבאר שנע בפסוק אהר. ואם נשים לב לסגנון זה הסיפור גמזנא ט דברים המפליאים. מת ויקס מרוע לא נאמר בסגנון פשו» וישב (או וישוט) אנימלך ופיכל שר *באו אל ארץ פלשתים. והמחר נפלא וכי מאו מארץ פלשתים. תל זח כבר עמד חרסבץ ופירש. ענינו השוט אל עירם אשר בארץ פלשתים כי בארץ פלשתים תו אבל חם משנים בגרר שתא מדינת הפלך והוא משב כבאר שנע שהיא כארץ פלשתים כנחל גרר. אמנם תשובה וו אינה משככת את הלב, וכי מה חיה חסר אם אמר וישוט אל עירם או וישונו גררה. תוד שחרי לקטן במאורע מחק עם הפלשתים מוכח שבאר שנע אינו כנחל גרר. ני שם כתג וישג מחק נגרר וט׳ ויזרע מחק בארץ התא הו׳ ויקנאו אוחו פלשתים וט׳ וילך משם מחק ומזן כנחל גרר וישנ שם וטי רעל משם כאר שנע. למדט מזח שכאר שנע אינח מחל שחרי נאמר רעל משם. ואץ לט לפרש אלא או שבאר שבע תא כת או שתא מזנפון לנחל גרר והמקראות משתמשים בגסיעח מרחם לזופון בלשון עלייה, ועכיפ אינה בנחל גרר. וחנה השם נחל ישתמשו המקראות לשני מושגים שוגים. הא, מה שהוא נרדף עם נהר ואט מתרגמים אותה Bach/ או מה שהוא נרדף עם עמק ואט מתרגמים אותת Tal• וכתב שם תמסן על רשיי שנתב ננחל גרר רחוק ימן העיר. ודל כי נחל גרר שם מקום או שחגחל נמשך מגרר אל ארץ אחרת ובאשר קנאו ט פלשתים חם השרים אשר נגרר ממדינת המלך וט׳ שלת מעיר מושב נ«ט והלך לו לעיר אחרת ואולי איננה ממלטת אע־ם שהיא בארץ פלשתים וטי עיש באדמת דבריו. אמנם באר שבע אינה מחל גרר. ולרעת תמכין היא תא באר שבע של אברהם. אמר על כן שם העיד כאד שנע. על שם הנאד אשר קראות כן האב וחנן. וחראסע מסופק כדבר אמר שם, באר