Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

א. ש. חרשברג 28 Sr כזעא חוא סוכר, אז סוחר לוג כחנא לקבי, אס כסף ספנו חסשתן. ואס לואו אסור, כי רב לסעסו שאסר: עושים אסנת כסירוח ואץ עושים אסנה ברסיס1). לאסר, עסקי אסנת סותרים רק כססכר וכקכלת סירות על יד הקונה ולא בקכלת רסיס סחיר הסירות סירי הסוכר. — לסי זה אסורים עסקים כעסקי הביחא של יסיגו לסי דעת רב, אך חולקים עליו חבריו* *). ונכמא כרב כחנא זח סעשח לחסן•: ט נחנו לו דסי קריסה על סשתן, לסוף נתיקיח סשתן ובא לשאל את סי ת, איך יתנהג עם קונץ וססק לו: ט אימו סועיב לתת לקוגיו סשתן רק כסהיר כסף הקריסה. אשר קבל סהם. ואידך. דברים נינחו ודברים אץ בהם סשום סחוסרי אסנח*). גם על ססק דינו זח של רב חולקים חבריו. האוסרים. כי יש ברברים סשום סועסת אסנה; גס אסרו כי אע0*י שההלכה ססכסת לסעשיו. אכל סי שסרע סאנשי תר חסבול ומאנשי תר חחסלנח הוא עתיר ליסרע ססי שאיננו עוסד ברמת4). וכן נמנא ברב כהנא זח ט נתן לאחו־ ארבעים דינרץ בשעת השער הזול לסכור לו סשתן ונתיקרה סשתן ויבא לשאל את סי רב וישיב א: לך וקח 00גו ארבעיס מרים גמלים לאסר, אץ לך לחשוש ט תחיה נראה מיטת, בקבלן־ בשכר הם תנת כססך סשחן יקרה, אחרי ט אמך סקכל רק את ספסר המרים שקנית*), על כל סניסנראח ט היה רב כהנא, הארי הבבלי, גם אחד סגדולי סוחרי חסשתן וססובהקיהם חסשתדל להנמניא לססהרו אח תנאי הססחר חיותו־ סובים. סכסוך מה שא כססכר סשתן באיש אחר שנתן ערכץ*) על סשתן וכסו־ בו הסוכר רגיש את סשס» לסני החרסים וססק רט יוחנן: או שיתן לו סשתן ככל סקחו או שיקבל סי שסרע, ורט חייא בר יוסף אסר, ט איננו מחויב לתת א סשחן רק נגד חערבץ, או שיקבל סי שסרע,). וכן יסוסר ברט חיי א רבה, ט היתד, א סשחן ויבאו חסרים*) לקנותה מסנה אסר להם: אץ ברעתי לסכרח עד ימי הסורים (יסי הזריעה החדשה. אשר אז עולה סחיר חסשחן). אסרו א: סמר לנו אותה היום בסחיר שאתה עתיד למוכרה כסותם, רבא לשאל את רבי וישיב א, כי אסור משום חשש רכיח, אחת ט נראה שוע א סקכל שכר בעד חסחנת הסעות לסורים'). גמלי התנאים והאסוראיס עסקו כסלאכתח ובססחרח כגון: שסעץ כן שסה *) ב״ק ק*ג ע*א. ויעיין כרש*• שם שפירש אטנח תואי, שנתן לחם סעוח 0x3(ח ולא היח לחס פשתן כשקבלו רסיס וחתנו עסו כשער ומול ליחן לו כל חשנת כשער וח. דתנן נביט ע״ב ע״ב: יעא חשער פוסקין אעס** שאין אח יש לוח. י) ב״ם ס״ג ע״א. י) כייס נחס ע*א. ועיין כגסרא שס שקלא וסריא כוח, כ• סתסא רגמו א סתקשח חרבח כפסק דינו של רב זח, אכל יוחר סזח חלא חקשח על רב כחנא בעעסו סאר, אכל, אפשר כ• רב כתנא מגיע אח שאלתו לסני רב רק לחלכח אכל לא לסעשת. *) שס שם. •) בירוש׳ ב״ם ס״ח, ח«ח. *) ערכין חוא דם• קדיסח ועיין בתום׳ ב«ם פ*א, סי״ו דרכי חעיבון ודינט. י) ירוש׳ קדושין 0*ב סח״א. י) כאשר ראינו גס לסעלח חיו חתסריס סובילי חסתורוח ססקיס לסקוס גם קוגיחן. *) ירוש׳ ב״ם פ״ח, ח״ח ושם ססייטין: נפק קבעח בסתניתא וחייגו: סשגח כ*ג כתוספתא ב״ם, פ׳ד.