Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

א. ש. הרמנוג 20 / ואפיו: סשעלו סן ועולה לא לקח פשתן ולא חחפיץק ונתנו עיניהם ממת ד חייא ועמל ובנץ1). עבוד הפשתן והעסק בפלא נתח חיה כמנוי כיותר בגליל. כאשר עמד ומפר ביהודה,). . פעמד'המסחר בכלל הגת ביפיחם לפדדגח נכבדה, אחדים פעסקי הבירוא של ימינו נבר נעשו או וחיו תנאי פסחד פקויפים. — עם אסני חפסחד האלה באח החלבה חרבה פעפים בנגוד גחל ותבקש לח בנר פעם דרכים שונות■ אץ להתפשר עפהם• הרכנת ההלכה את ראשה בכל פעם לפג) «רני החיים ואפני הפסחר האלה. חיתה תולדה מוכרחת של הפעפד הנכבד בהתפתחות הם שא והפתן בפסחר יפיהם. אחד פאפגי המשא והפתן האלה היתח האפנה■ אשר על פיח פכרו סתורה בשער קבוע, בשעה שלא חיתח בעולמה או שלא חיתח בעין בידי הפוכר,) וכן חץ סוסקין על הפיחה פכיק שתנא השער, אף על סי שאץ לוח יש לזה4). גס חץ נודעים אבלם אסני פשא ופתן אשר נקראו כשם: פי?יא או קליפו שלים* *), נס הפרשא היתח של אפנים שתים, אשר על פיהם חץ פוכרים סתורה על פנח לספור אותה לירי הקונה לאחר זק ולקבל פתירה לסי פקחי השער היקר חזה, אם ני *) ידוש׳ מעשר שני B״n■ ת*ח. *) »בל לוקחין סן חנשים כלי זמר גיחודח ובל• ■שתן בגליל (ביק ■יי, סיס), זו חי» מלאכת תנשים וחן עצמן עושות ומוכרות ולדעת נעליחן חי» (רשיי)■ דבר• רשי* בשבח ם*ז ע*» חאומר על רכר* תנסר» כגליל שט: »ין כנרי ■שתן מוין לתן, «■רכים סכל תסקוסות דלעיל■ תסראים כ• כגליל חיו מקומות תעשית ■שתן נככרים וגם מחכא (כקושיה התוססות כאן). ו»*שר כגלל שמלאכת ת<שתן תיתת מאוסח ל» עסקו כת נשות יתורח שתיו יותר סעוגגות ומונקות מנשות חגליל■ שחיו גסות כבעליחן. / י) »מנת חי» סלח עברית, וחוראתח כבכתבי תקדש: בטחון ואמונת כעתיר וכאיש. לס• חסכרר סכל המקומות בשים תו» »םן של מש» ומתן שנעשה בסתורת של» תיתח נמ»ת כעין כשעת תסמכו• כירי הסוכר, כעין עסק• תכירו» שלנו. גם כתבו שמרוח על קיום מעמקים חאלח בין חמובר וחקוגח, ועדים תעידו כתם בחתיסותיחם■ כי ■לוני מוכר לאלמוני סחורת ידועח כשער קצוב לחמיאח לוטן ■לוני, ובשעת גמר חעסק לא חיתח חסחורח כידי הסוכר; גס חקונח ל» נתן לסוכר »ת כל בסן! חמקת »ל» ערכון לאמר. קצת תכסןו. כרס• קריסת אצלט. חשסרות חאלח נכתבו שלא ברצון חחכסים■ דאמר רב כתנא: »סור לו לאדם שישחת שמר אסנת בתוך כיתו משום שנאמר (איוב י♦»): אל תשכן באתליך עולת (כחומת י״ט ע"»)■ ולא ניתט ליכתב (שם שם). ערים שאסרו: אסנת חיו רכריט אין נאמנים (שם שם). משא ומתן כאסנת גקרא גם עסק כעסק תקוסיסיון שלט■ אשר אתר מוסר לתכיו סתורת לסכור ל■• תשער שיתית והוא סאסיט את ממכר מסתורת וכשכר וח חוא טתן לו שכר מרתת קצוב, כסו ארכעח למאת כצדרויי (כים גיא עיב וברשיי שם). לסי זח נקרא כשם: אמנת■ עסקי תכירו» עסק• תקוסיסיון. (את העוסק בעסקי חכירזא ובעסק• תקוסיסיק טכל לקרא בעברית כשם: אמין ע*0 אכיר וכן חשתסשת• ט במאמרי תעתונאייס). 4) ב*0 ■יח, 0*1. •) אסר רב נחסן סרשא שר• (בים סיח ע*»)■ לסכור סחורת בתסתנח ביותר סדסים ובלבד שלא יסרש לו: אם מעכשיו חרי חוא לך כסתות■ אלא ימכור סתם בכך וכך ליזם ■לוני (רשיי). ונסצא כסרשא »■גיס שונים בטן: דרב 0■»■ דרב תסא, דססינאי (שם שם וסיח ע״א). סקור תסרשא לרעת קאתו■ הוא כלשון ■ר0ית^5^והוראתהבת: ת0שכת,לארך וסן.קלי■ שלים נזכר בירוש׳ כ״ם ■יח■ חית וחסת סםרשין שם: סאי קליסו שלים? וססייסין: אין זו רביו* אלא חסרשזג קליסו חי» סלת יונית. לרעת ריב *im*■ לרעת קאחו■ תאתר נבונת