Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

א. ש. הושבת 20 משמש למטרתה ונקרא בשם: מפרק Sr םשתןי). נימי ד&שוון חסיוקח נקראים בשם: אנשי פשתן, לאמר: מוודדים, מלטשים ונזקים*). מעשו כעין שערות מסרקות. — על שערות אשח בלחי נאות אמת: דומה לאנשי פשתן*), אנשים בפשתן מקבילים אעלם בבל פעם אל הגזות בעמו•4), אחרי ני הפשתן תמרוקה ודתה גם p לבעלת צרורי שער כסו גזת הצמה הפשתן תמרוקה היתנאת לטויה נעשתה כעץ ציפה של צמר ונקראה בשם: פקרין או פצךת#). כנראה נקראה הפשתן המחקה והמנוקח שנעשתה כעין צרור שער גם בשם פקולץ4). העוסקיס כמלאכת סריקת הפשתן נקראו כשם: קו1קא, קווקות7), ולקחו את הפשתן במשקל וההדחה אחרי נכיון הסחת שהיתר• קצובה. גס כן כמשקל במאזנים מיוחדים שנקראו על שמם'). חטויח והתלבנו בטויח יש שחיו טורפים קנבוס בפשתן, יש ג) כלים פי״ג, ס׳ח. וחיח שוב ח בחסונתו טססרק של «סר, נאשר נרשח סחבדלת חסשנח בי! שניחם (ועיי! בתים׳ כלים נם׳ ג׳ ט״ו. ט׳ז). י.) ב״ם »"ד. ס״א. סנח י״ב ע״ב ועיין בדש׳* שם: שני«י פשתן לשחד שתקנוח כססרק ועששן אונץ. חסלת חזשת ננזרח סחפעל שנץ נשרסית שחורשתח: חדוד ולטישח. כסקום "שנץ׳ גם» לפעםים «עניץ". וכן נתחלפו לפעסים בטעות המלות: אניזים, תוכנים. שונים וביו. •) נדרים ס״ו ע׳ב. *) כנו! •נול יביש גיז• כמר ואניזי וושתן וישרפם עמח (ספרא חזריע פט״ו); •נול לש ילבש גיזי כסר ואניגי טשחן ח׳ל כנד (ספרא קדושים פ׳ר); יכול יביש ניוי «סר ואניגי םשחן ויתחמם כחן ח״ל שעטנז (סטרי ם׳ ח«ש); שבל גיזי *סר ושניגי 0שתן ולשונות של שרנסן וסובין. שין טטלטלין שוחן (תום׳ שנח טי׳ד (ט׳ו), ם׳ר); שילו ם*יאות... וגיזי «סר... ואני«י פשתן ולשונית של שרגסן (נ״ם ס׳ב. ם״ש); שסר קונם *סר עולח עלי. סותר להתנסות בגיד כסר; פשתן עולח עלי סותר לחחכסית כשני«* פשתן (נדרים פ׳ז. ס׳ג). *) יוגאין בפוקרין ונגיפי «סר (שנת נ׳ ע׳ש), פוקדי[, פשתן סדוקת (דש׳י). פוקדין חיש סלח יונית xoxaptov וחודשתח: נוח «טר. חערוך ספרשח עפ׳י חירשתח ושח. אך'ח«דק עם רש״י. שחרי ני בתלסוד חיש נזכרת ככל פעס עם «יסח («סד סרוק לסוך שקורי! כל׳ש פלי 00. עיין לתלן נטויח) כסו כשן, וכן נחום׳ בלשים ספיח: חפקדית וח«יפח שין כחן סשום בלשים, כלוסד, כסו שחניפח חוש «סר סרוק וכריך בשנירח שחת להיות נתון בפלך לטוית, כך פקדי! שו פקרית חיש «יפח של פשתן סדוקת נס ביונית חורשת הסלח oxot«&jj* חיש: חרוסת לכסרנזוו. תסלח פקרין נס«שת עור בב״ר פע׳ח ובקודר סי׳ שי לך: בשו״ט נמסור ע׳ב ובירוש׳ עירובי! רפ״י דנ״ו. י) שין בודקין שת חסטח שלש נסקולין שו בגסר נקי ירך... בערבי שבתות חוו אסר• סשן בעי פקיל• בגחסש. (נדח י״ו ע״ש); שין בודקי! שת חסטח לש בעד שחם ולש בער שחור ולש בפשתן, שלש בפקולין שו כ«0ר נקי ורך (שם שם), תערוך פי׳ פקולין: פשתן נקיית וכן תר׳י ש׳): וחפשתח גבעול (שסית ט׳ ל״ש) וכתנש ענד פוקלין. לדעת ר״ב נחערוך חיש סלח יונית axtXot? שגורח. קשתוט סשער כ• פקילין יבפשתן חייט כעין פעיל שפירשנו שנהנו לסעלח ב«םר לשטר, *רזר שער, ונם כיחנש 0יפ«*ל; שרשו: ם«ל, פקל. לדעתי פקולין חיינו פוקרין בחלון! חרי״ש בלס״ר כנחוג נתלסוד בהעתקת סלות יוניות כסו: נלקפרו!, קלסין. ושל חקשח ססח שסחלקח הנסרש בין פשת! וכין פקולין? חלש הנסרש נע«0ח ספרשת שם: חש ככיתנש, חש כסשני דכיתנש, חש בחרת• חש בשחקי, ונס כשן חסונן נפשהן חוש, שרג של פשתן, ופקולי! חיש חפשתח חסחקח ל*יןו. ועיין לחלן נפרק «סח״ג ע׳ד פירוש רשיי פקולין, «ס׳ג. י) כלים פי׳ב, ס״ב. י) שם, שם וכן בחום׳ כלים ב״ס פ׳ב, ס׳ו: קנח סאזנים של סרוקות, בטעות ספרשים כשן הטפרשים: סוברי פשתן סרזקח, בי לסת זח יקדשו שלח על שם חסריקח של פשתן?