Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

19 הפשתה חפמחן נקראת גס במם דק׳ בקק, 1ptvj), בסיני הפמחן מיצאז לפפכר היה גס כזה מלא נשלפה סלאכתח כל צרכה כגון החוסן(ולעון), והיא פמחן מהדקת ווןדמה ולא נזפצח, או סמתן מלא ננערה,). ממלאכת הכתימה והרימה הזאת לקחו את סמלס הנאה, כחנותם לנמא את פעלת האדם העוסד כנסיונות החיים לאסר: הסמתני הזח כמעה מהוא יודע מחסמחן מלו יפה. בל מהוא כותמה היא פמתכתת וכל ופן מהוא 0קימ עליה היא פמתפגת וכמעח מהוא יורע מהפמתן מלו רעה, אינו פססיק לקומ עליה אחת עד מהיא פוקעת* * •*)). או: כמחוא רואה מאינח יפה אינו טתמ עליה מלא חקריס4). פלאכח נפוץ הפמחן נתנה את הפתרון לאחת פמלמ החידות ממאלח פלבח מבא פפי מלפה*). נעורת מברי הגבעולים חננערת פן חפמתןבנפוץגקראח במם: דקתא6), וגם במם נסיח’). הננערח פןהדקתא הזאת נקראת במם: דקרקתא*), לאפר, דקה פןהדקוע בנעורת המחפמו לציץ הסקה*), גם לעמוח פתילות קפנות לנר10). והיחה לחם לחפר פחדק ופק'.ם את ד,חפ לספון כה חפים למכת11). כנעורת המתפמו ככל פעם בפמליהם: כאמר רצו לציר אח תקף אמ התאוד. הפחלקחת כלבב האדם בפקרים ידועים לאפר: כאמ כנעורת“), אפמר אמ בנעורת ואינה מהבהבת“). וכן אפרו: יפה תענית לחלום כאמ לנעורת14). אבל נעורת דקה מל פמחן הרי היא כזבל"). הרקתא העולה פנפוץ הפמחן נחמבה לפזקת לבריאות האדם, דמ חפחיב את הפנפץ בפקום ימוב בני אדם למלם בעד ההיזק הזה”). במלאכת נפוץ דשמתן הננו מוצאים עוסקת פמפחח נכבדה אתת תלמודית: דבי בר פריון בריה דרכין”) אבל בכלל היחד. מלאכת הנפוץ בזויה18). הסריקה: אחר הנפוץ באח מלאכת הסריקה*1)׳ כלי מיחד בעל מנים היה י) כתנא וריק ונפיץ (חולין גיא, ע״ב). יטל יחא אסור סלחרוק שם פשתן (סוורי שיפטים פב"» ד,). י) אין מרליקין לא בלבש ולא בחוסן (שכת פ״ב, נריא) ומפרשי! נגמדא (שם נ׳ עיב): כתנא דדייק ולא נפיץ. וגירוש׳ (שם ס״ב, ח״א) סי׳ פשתן שלא מערת, כסת דאת אסר: וחיח ' תחסן לנעורת. ופי׳ העריך: ולכך נקראת חסן שחיא קשח כסו חסן. לרעתי סראח חחקבלח, של חוסן לנעורת במקרא (ישעיח א׳ י״א) כי חסן חיא סלח מלאכותית עתיקת לפשתן שלא נתרככח על ידי העטו־ וחיינו חחיפן הנמר מנעורח, כחוראת חסלח חסן בעברית ובארמית: חזק, סגור, בלתי מרנן וחיינו חושן בארמית כמי שחעירנו למעלת. •) ב״ר פל״ב. 4) תגחומא שמוח. •) תרג׳ אסתר על תפסוק כשבת חמלך. י) חולין נ״א עיב ונרשיי. י) ירוש׳ שבת פיר, ««ו עיב. •) חולין נ״א עיב. י) גחלים שעממו אי שתדליקו עליתן נעורת פשתן (חוס׳ שבת סיג מ״ב). 0י) תיס׳ שבח ס״מ(י), מ״ח. ") שבת, סיד, מיא. “) טטח מיח ע״א. 1 ״) סנחד׳ ליו ע״א. “) שנת ייא עיא. \ ") שבת מי® עיא. ") ב״ב ביו עיא. ״) דני בר מריין בריח דרבנן ני חוח נפעי כיתנא חוח אזל* רקתא (נב״י ש״ם חגרסא: דקתא) וסוקא לאינש• (ב״ב נ״ו ע״א). ) ") עיין לקמן נסרק חפויח. •*) מותר לסרוק שם פשתן (טפח מ״ח עיב). ועיי״ש (0׳v עיב) גס חשם חספשס: סריקת פשתן. מקודח מל״ם: עובדי פשתים שריקות (ישעיח י״ם, פ׳).