Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

א. ש. ודשביג 12 דקרים היו אלה הנאים מניח שאן1 * *)" אשר היו חלקים כצפורן תאים כמרגליות*), " אשר חת דבוקים לבשר האדם ואינו מרגיש*), והיו חשובים ככלי צבעונין4 * * * * *), כשמו להביע כמשל אח המיון, כי ככל שגדל האדם סחנרו נץ םוםיםים לדקדק עסו אשיו: כלי משתן הדקים הנאים סניח שאן אם מתםהםים קיסעא הן אכודין, אכל בלי םשחן הארבליין, נסח הן וכמה דמיהן?*). בבבל. חיו הרבה מקופות עכרגוח נכבדים לארגי םשחן בגין: נהוז־עא, ברסיף*), םחוואז), םוםבריחא'), נהר אבא. הפשתן של חסקים האחרון הוח היתח משבחת בטיבה ובקיומה*). אבל הפשתן הרומאח — כתנא רושיתא10), חיתה כנראה גם בעיניהם מחפצי השותתת לאשר, יקרת הסחיר, בגלל יפדה החיצוני ופחותה בחוקתה ובקיומה לפיכך אשרו: מי שהניח לו אביו סעות וחצה לאבק ילבש כלי פשתן רומאה“). עולים בדקותם בערכם ונסחירם על כל הסינים האלה היו סיני הפשתן של סצרים, ביהוד מהעיר פילוסין. לפטה מהם היו של חנדדין*,). וחיו שפליגים מאד י) ב״ר רסי״ט. קודר »׳ י«ח. קדושין סיב וז״ב. ביח ש»ן וזי» חנונרת בנתני תקדש גס כס• יוסיפום »שר נ10»ת בדרום גליל. בתלסוד חי» נקו»ת גס ביישן כסו ביונית ßat<n>v, «10» גס חיוס כסרחק »רבע שעות ססברי» וכשלשת רבע• שעח סחיררן כסר בן חשס חוח. י) ביר סס״ב. — •) תנחום» בראשית כ״ז. 4) ירוש׳ קדושין ס״ב, דס״ב זד». כתובות ס״ו, ח*ח. *) ביר רפייט. •) שסרבו 1074 ,789 ,XVI. י01. אנט. 18. 9. 1. סלוט קקא מז»ראר 4. בבורסיף סרחק סיו סילין בדחס נבל על נחר סרת (סרת דטרסין! יום» י׳ ע"») חיתח עוד סיסי טרש עבדנות »רג נכנרח. ובניאח בגלל שחיתח עיר חרשת וססחר חיתח רחוקח סלסוד תתורו/ ואדרנח עיר סשנח הארס בח סח שלסד, וע״ב דרשו »ת חשם טרסי!»: טר שאפי (סנחד׳ קיט ע«») ור׳ יוחג! קיר» אותת לגנאי בשם טלסין! כי שס בלל ד׳ שסת כל חארץ (va ססליז). וחיתח שנו»ח על רבנינו בגלל שתיחח סקדשת לע״ו, לאליל אם1ל וו*נ;א (עיין נסקורים חגיל). ’) עירוני! קיר סע״א ורעיב. •) נים י•» ע״ב. *) שבת קיס עיב. י") חסשחן לא חגיעח לערך נכבד ברום«/ אלא על ידי סרי ססרד, אשר שסח חניאו חנורים »ת חרמת חושתן, ניחוד חזטיני טיקא D'3|ppl כסטעים רתכיס של סשתן ט)!ינת נטיכת ובעבודה חטוב לסטות. סליניום גס שטיבו סחלליס סאר את סשתן ספרד (שסרט 111, 4. סליניוס 1(2 ,1 ,XIX ככל סיני חסשחן חאלח השחסשו חרוסאים ניתור חרוסאיות ד,קעננ1ת לכלי תלבשח, בסרט בק*ח ים• חרסובליק. ונדי לסל» את תביעותיה! חחולטת וטברות חוטאח חטכניקח אסזעים חדשים, לעשות את ארגי חסשתן יותר רכים ויותר לבני* או ל!ם1תם על ידי«בעם. — מותרות ומטעת של חבר חגיעח ברום» לסדח גבתח כזו, עד בי נחנו לנגד חתחחון רטעית טרטר וטורי טרטר, אשר לא נראו רק בסחולות לילח (סראי חפקוםוח עיין גרוסה «ד 270). ") חורין סיד ע״ב. בים כים עיב. ועיי! ברשיי שס שפירש: שדםיחן יקרים וסםחרים לבלות. כנראח בגלל שחיתח גרועת בחזקת ובקיוסח ועיב בוללים אותח עם כלי ונוכיח. ") בשחר חית לובש סלוסין של שנים עשר םנח, נין ערבים חנדויין של שסוג ת סאות זוז (יוסא סיג, נדו). נם«רים נוברות DVpSpi כערי ענדנות בד נכבדות (שסרט 41 ,XVII. סיליוס איסל. 878 ,III). חתריי םתרגם את רעססם: בסילוסין (בראשית סיז, י״א שמות »׳ י״א, י״ב, ל״ז. יי* ר׳ בסדבר ל״ג, ג׳ ח׳) ועל סתרוסים סתרגם (חר״י ב): סלוסאי n (בראש׳ י׳ י״ד). וחיו סביאים ססילוסא קרבי דגים ועטרן (עיז ל״ט ע״א), גראח םזח, ני עסרו גם ניס• חתלסור בקשרי ססחר שונים עם סילוסא. ועיין בתשומת חגאונים (חוט תרכבי) סיסן רט׳א «ר 148 שפירשו: סילוסין לשון יוני חוא ואין אנו סכירין אותו. חר״ח אוסר, כ• סלטשין חן בלשון ערבית. חרסכ״ס אוסר, כי סלטשיס נודעים נזסנס מס חסשתנים באס! חתוכם. זחעקר נ® שסירשט. — חנדויין, לנאורח נראח ט חיא נסו שסירש רש״י; ארץ טש (עטיאסיען)