Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

א. ש. דדשבינ 10 אשר הצ^חו בה בעור בתי הצניעה אשרלהם,). גם כמגרים קדמה עבח־־ת הפשתן. — סופרי ק ורומא נותנים אותה למקום סולדת הפשתן. וכנראה באח באםח ממה לא*י אחרי ני המלה פשתה היא מצרית*). גם בבבל ביוצר בבקעת פרת מצאה הפשחן תרבות סיבה ורחבה*). גבעולה עלה בארצות המורה בחצר במצרים ער גובה שלש רגל. הפשתן הפלסתינאית ממראה כרכם והב היתד. מפרסמת או למין העתר מוב. אחד הסופרים מהלל את הפשתן האלירת, כי היא דומה בערכה אל העבריה4)• מהפשתן נעשה ביוצר הבד ובגלל ואת נקראת בעברית חכתנת. הלבוש היותר קדום. בשמח וה על כי נעשתה או רק מפשתן — כתנא5). בכל ואת אין ללמוד מור. ני שמוש הפשתן לחמר ארג קדם אצל העכרים מאשר שמוש הצמר. בתלמור נחלקו בדעותיהם ע*ד קריסת שמוש הפשתן או הצמר לצרך הלבשת האדם,). הפשתה היתר. או באיי חמר האיג האחד של הצמח. נמו שהיה הצמר חמר הארג האחד של חחי, אשר השתמש בהם האדם לציך הלבשתו ונאסרה הלבשת שניהם בערבוב יחדו לאפר שעמנו. משום ערבוב שני מינים שונים באסני עטדםז). או במענדיהם8)• י) דחי״ב י״ב, י״ג ועיין טם אדל גרוטח. י) ע״ד חטטחן בסדרים עיין טסות ט׳! ל״ם, יטעיח י״ט, ם׳. 6:*יגייס •"ט. ב׳. חירודום ב/ ק׳יח. הסמסטר. 600. עוד לטני ארנעח אלטים טנח חיחח חטטתן אחד סאיגי סדריס» נטי אטד יעידו חכדיב• חבר טל חחניטיס. תסונית ביחוד בקבר אל קב סדאות את אטבי חקוני חוטתן אז, אטד לא נבדלו סאלח טל חכטרים חיום :Descripte de 1’ Egypte Antiquites Planch. tom 1,68. Hamiltons Plantes te Aegyptica XX11I. ע ד תסלח ט«תח טהיא סדריח עיין בטאשר בינדי בדייטטריטש טיר אגיטטישע טטיאכע 182,82 ועיר 183 גס היטל אלטאיזראעליטיטע איבעי־ליטרונג דד 292. *) קסנטון קירוטאדיא 2 ,4 ,VI. חירודוט 1. 60. טטרבו XVI טרק א׳. § 20. 4) טוזניוס אליקיום 2 V. *) עיין בקרסוניות ליוזיטוס ג. ז. ב. כי נקראת כתנת בגלל טנעטתח סטטת:. 8) כתנת עיר, רב וטשואל: חד אשר דבר חבא סן חעיר (טירוט חדטר) וחד אסר: דבר טחעור נתנח ססנו (טירוט חטטתן) (סיטח י״ד ע״א). ’) אין כל סטק נ• לא נסדאי בא־ץ יטראל ביסי נתינת חתורח מיני חסרי ארג לחלבטת חאדס טל חחי וטל חדסח סלבי דסר חכנטים וחטטתן חתו טעם דרשתם: חואיל ונאסרו בגדים בתורת סתם וטרם לך חכתוב באתר טחן דטר וטטתים, טח לחלן דטר וטטתים א,ת כל דמר וטטתים(טבת נ״ו ע״ב; יבטות ד׳ ע״ב; טנתות ל״ט ע׳יב), ולו נטדאו נאלח חיו נאסרים גס הטח כשעטנז, כי נראח לעיניס אטר דטר וטטחים נאסרו רק טאטר חטח כלאים משני סינים טל עולמות טונים — טל עזלם חחי וחדזטח. אח חטעם חזח טירטו גם חנסינו באטרם: וח טאטר מכתוב: כ• מקרח כני חאדם ומקרח חנחטח, מקרח אחד לחם ... ומותר מאדם מן חבחטח אין (קחלת ג׳, י״ט), כתיב באדם: לא חלנט שעטנז, דפר וטטתים יחדו (דברים נ״ב, י׳יא) ונתיב בבחסח: לא תחרוט בטור ובחמור יחדו (טם טם •׳) (טררט תנחוטא ויקיא אסור נ*א). טיריט כטו שטם גאטרח חחטחתטית טל טני סינים כעכודח אחח, כך כאן נאסר חערבוב טל טני סיגים לדורך חלבטת אחת. לרעתי אט שר לטרט (רק עט״י חטערח) את חסלח טעשנו טלא נתגלח סקירת חענרי(חכלטנים סודיאים אותת סטטת קטשית sascht-noua לאסר, ארג אכזב) עט״י טני סיני תענוד חטינים טל חדסר וחטטתן חקרוסים סאד חייט: חדסר סעיבר ננטיטח (ברגלים או בכלי) וזחו כל עקר ענדניתי חסיחדתו וחסנדילתו סחשרי חארג טל חדסח. חטשתן ויתר חסרי חארג טל חדסת אין לחם ענוד, אלא גיחוץ בלבד