Haḳedem · 1908-09-25 · 3/4 (25. September/Dezember 1908) · p. [Seite]

116 •סחים פ״ג ת״ד ודף ר׳ ע״ב שורה ח׳; ועי׳ אהגה *דר פסחים 48) וגה היוחס המוגה לרב שיירא ורב האי אמנם בהינות ר*״ג באה ר? 7׳ש רב האי (עי׳ גאתה לתה״ ג לר׳» סיללער עי׳ 197 הערה ק״א)י - ואמנם ב׳ תשובות האחחה הנמצאות ג״נ בקובץ הנ״ל ה; רק לרב האי• על האחת מה; וסי׳ ס״ח המתהלת: וששאלתם אם להתענות בשני ימים מונים דראש השנה וכר דברתי נבר לעיל <7 H4) ואולם יש פה להוסיף ני בהמשך התשובה הואת מובא עוד מקום אחד מגמרא דנני מערנא והוא: -ובהדיא אמרינן בירושלמי ר׳ יעקב הוד. מפקיד לסגר* א מא; אתה משאל לבו; אתו; אמרי; ליה בכל מחעני; חדן משבתות וימים טובים וראשי הישים ושורים־ והוא בירר תענית פ״ב הי״נ ודף ס״ו 7׳א שורה כ״א נץ הסוףו• והשנית היא שם סי׳ ס״ט ווהעירני עליה הר״א מארב ס בם:תבו הג״לו: וששאלתם לר״ה ז״ל בירושלמי פ׳ החולץ אדם שסרח על חברו תהלה והלך ובקש ממנו פעם ראשו; ושני ולא קבלו מה יעשה ובר י ונבר העיר בעל איי הים שם בי ט״ס נפל פה מרץ■ להיות ירושלמי פ׳ החובל ודף ר 7׳נ שורה ב״או• - עוד יש להוסיף על ב׳ תשובות אלו מה שנם*א בסנהינ ה׳ ת״ב סי׳ י״ח וד׳ בדלק דף ס״ט ע״ב; והובא ג״ב באבודרהם סדר תפלת התענית ופירושה!: ונתב רבי׳ הא" א7׳ג דאמדי׳ בירושלמי דתעניות ובפסחים פ׳ מקום שנהגו א־׳ר זעירא נשיא דנהיגן דלא למישהי חמרא ודלא למינל בשרא נץ דע״ל אב ונר והוא בידו׳ פסחים פ״ד ה״א ודף ל׳ ע״ד שורה ג׳! ותענית פ״א ה״ו ודף ס״ר 7׳ג שורה נ״ה; ועי׳ אהבת *ר׳ר פסחים 57 וירושלים הבנויה לי״ש באבער סי׳ ע״א J —ירושלים ר 266|). - ודנה נמצא עוד בשערי תשובה סי׳ קנ׳׳ג: והבי איתא בירושלמי שאץ לך גדול בבל מצות שבתורה במצות תפיץ ובר אבל המאמר חזה לא ימ*א בירושלמי. 7׳ באבער. •תשלים הבנויה סי׳ י׳׳ח ( ירושלים ר 12.16. וע״ד •חוסם של בני בבל לבני ארי; ישראל מם; תקופת הגאונים תפיץ אודה גם התשובה היקרה שנשא- רק חלק טמנה בהגנחה ושמשם הוצאה הר״ל גינצבעדג והדפיסה במ״ע 11.1 —09! ,J(JR XVI11. התשובה הזאת נתחברה מבן ארץ יש־־אל שהיה בפי הנראה ב; דמנו של רב יהודאי גאון ושם איתא בתוך שאר הדברים '7 111 שורה 20 והלאה!: ..עד עכשיו אץ אומרים בארץ ישראל קדוש ושמע אלא בשנת או בימים טובים בלבד בשחתה בלבד חד; מירושלים ובבל מדינה שיש בה בבלאי•; שעשו מריבה ומחלוקה ער שקיבלו עליהם לונד קדושה בבל יום אבל בשאר מדינות ועירות שבאתן ישראל שאין בהם בבלאי; אי; אומרים קדוש אלא בשבתות וימים טובים בלבד ובר־י הנח ראינו מזה מצד אחד ני היה תמיד לבני בבל סרח ושיג עם בני א״י אבל מצד השני נשמע ג״ב ב• היתה השפעה יתרה לבני בבל אף בא׳" וני אלו האחרונים היו מוברחים להבנע לפניהם ולקבל מנהגיהם• ומעתה נובל לומר ב• אף אם שהיה תלמודא דבני מערבא ידוע בבבל אבל בכל זאת לא נתפלא אם לא היתר. לו פה חשיבות גדולה ואם השתמשו בו רק במדה מעטה• ואמנם אי; נא; המקום להאריך בזה• 7 44 והלאה• הפרופ׳ ר" י גולדציהר שלח לי במנתבו במה הערות להנוסח הערבי והן: דף א׳ ע״א שורה 13 יושנא אולי צ״ד יושוא ום; ולפי וה לא נוברח להוסיף לפניה מלת ולרלך* אבל יש להעיר בי בב״י בתוב בפירוש יושנא• - שם שורה 17 ונהואנב צ״ל ונתגאנב• - דף ב׳ 7׳א שורה י* גראד א; צ״ל גראדאן במלה אחת והוא ונמצא נזה הרבה שמוסיפים בנ״י עברים בתמונות באלו אור. ן׳ או א;. עי׳ הדוגמאות שאסף הי״י גולדציהר בהערותיו לבתאב מעאני אלנפס (בדלי; 1907) ע/ *21 (ושם נמצא אף פחי; אד; ^X*äa>). - דף ב׳ 7׳ב שורה 14• בטלת בעץ נו; המחבר אל מלת חצי שבמקרא ואין ני צורך איפוא להגיה בעצהם!בי באופ; זה היה בץ הצודך להגיח עוד הרך במקום תרנו!• - שם שורה 17 במקום אפצאלהם צ״ל אפעאלהם ר״ל ם; מעשיהם!ולא אצל חכמיהם. באו שתרגמתי אני). והיא הגהה נכוחה• שם שורה 20 במקום יקאח; אולי צ״ל יקאדו; ר״ל יתנהגו, אבל לפי דעתי הנוסחא יקארון •וה¬ טובה והיא יקרו; והא׳ מיותרת במו שהוא לרוב בכ״י זה• עוד אסרתי לר.7ר ב׳ נפי שהראני הד״ל גינצבערג יוציא גם הוא לאור את נ״י זה בסוף לקוטיו מת־־סוד ירושלמי שלקט משיורי הגניזה ושנמצאים תחת מכבש הדפום• ואולי ממנו וממני תסתיים שמעתתא ונזבה -ברר אח תבונת הב״י. זמנו ומחברו ש. א• 5.