Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- II (1908)
- Issue
- 3/4 (25. September/Dezember 1908)
- Date
- 1908-09-25
- Page
- [Seite] (sequence 137)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 71% known words query
- IRI
…/4869944-6026861-6026924--0739-4870703- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
109 . ענינים שינים הנוגעים לתקיפת הגאונים דע־ הרבבי(ספרי רס״ג חלק ט XLI) תשוב המלה אלוף עי אב*־ של הגאון אחרי כי מעולם לא חתם•־ הגאונים והרבנים' ביסים ההם עם תארי הבכור ש^הס אבל אין זו ראיה מוכרחת. ועור כי לא שמעגו עד כה מאימה מהתקרבות שהיתר. לאבי רב סעדיה עם הישיבות בכבל אשר בשבילה היה גתבבד להקרא בשם אלוף ובכלל לא ידעגד אם היה רב יוסף זה איש גורע בעמיו בי לולי זאת לא חתם עצמו רב סעדיה סתם בשם "בן יוסף“. ואמנם סרב סעדיה ידענו כי כבר זמן הרכה בטרם שנתעלה לגאון ידעו והכירו את חשיבותו גם הריש גלותא גם שני הגאונים ולכן כבדוהו בתאר אלוף. 'עוד נמצא את רב סעדיה חותם כזה בכ״י אחד מהגניזה שהדפיס שעכטר בספרו Saadyana ע׳ 15 .*שם איתא: "נכתב ביום חמישי בשבת בי׳ט יום לחדש תמוז שנת אלף רל׳ג לממשלת חכמים (ר״ל לשטרות) סעדיה בן יוסף אלוף ישועה')". יח) רב שבתי [בר שש־?]. בסליחה אחת המתחלת "רעה צאנך“ חיתם הפייטן עצמו בשם "שבתי ראש כלה חזק*)“ ודעת צונץ (ליטרטורגעשיכטע 244) כי הוא לנכון אותו הפייטן עצמו שבאו ממנו עור פיוטים וסליחות ושכיוצר לפסח (הנדפס ליום א כמחזור רומי) המתחיל "אנעים חרושי שירים“ הוא חותם את שמו במלואו ״שבתי הקטן בירבי משה מעיר רי־םא יחיה ויגדל בתורה ובמצות“ (ע״ש ע' 139). והנה נמצא עוד פייטן אחד ••שמו משה בר שבתי (שם ע' 209) ולפיד צונץ (שם 176) הוא אותו בעצמו אשר בשיר אחד לשבת המתחיל "אתמול עשיר ורש נפגשו“ חתום בשם "אני משה בן ראש כלה“ עד כי יהיה רב משה זה בנו של רב שבתי בר משה. עוד ישער צונץ כי היה לרב שבתי זה עור בן אחד והוא רב קלוניטוס הזקן הידוע מרומא אשר יביא דבר הלבה בשם אביו (עי' ראב׳ן סי׳ רמ״ג) ואשר בא בתור אדם זקן ונכבד לנרמישא אחרי פטירת רב יעקב בר יקר רבו של רשיי (עי׳ פי רשיי לביצה כיד)3) ויהיה זה בערך שנת דיא •חתיל. והנה אם נסכים לדעתו של צונץ בי אז חי רב שבתי בערך שנת י) את הטלה ישועה שאין דה פה בל סוב; יגיד. שעכטר "ישיעס“ אבד יא השגיח ני יא היו רגילים יחתום ברית אדיו בארווות רטזרח גזם; הגאונים (ונתחדשו אך באיטליא). בארנשטיין («זיקת רם'ג ובן טאיר 72) טשער כי שתי הסלים "אלף ישועה“ הם תאר אחד לרס״ג :סו שתא-ו לטשל את הנגיד רב מבורך בשם אלוף הבינות, אבל גם את ההשערה הזאת א• אפש־ יקבי ם«ני שאלוף ישועה ך.ם בלי כל הוראה טייהדח. ולפי דעתי אין ספק כ• צריך להוסיף אחרי ישועה את הפלה ״תקרב“, ונמצאה פבמא כזה לפשל בטכחב שנשלח לרב שטריה ב־ב אלחנן, עי' ,IQR XIX• 729 ם•' XXI. — ועם זה יש להעיר ג״כ כ• הנוסחא "רבינו םעדיר. אלופינו,^ שנמצאת בכ״י עפשסיי; כטקום אלפיופי שביוןזסין (ע״ מאמרו בהטאפף זברון לאברהם אליהו הי־כבי ע׳ 170 שורה ר) אולי איננה טעות הפעתיק רק היא הנוסהא העיקרית• ’) הסליחה הזאת כטדזפה שלא נדפסה עריץ ואןלם נתרגפה לאשכנזית עיי צונץ בספרו üjrnagogola Poesie ע' 202. י) ע׳ד רב קלוניטויס זה עי' הפחברים והספדים הנרשטים באגציקלופדיא האפיריקאנית כער;ו (ח*ז 429).