Haḳedem · 1908-09-25 · 3/4 (25. September/Dezember 1908) · p. [Seite]

ש&ואי א^ידס פאזגיוגסקי 94 % גזברו כתשובה רש׳ג ורהיג שנשלחה לפאס בשנת אלף ר'פ'): "קבילו• ׳שלום מינגא ומן ראשי כלי וראשי מדרשי וראשי פירקי ומן רבנן דדרא דבא (צ׳ל רבא) ומן רבנן וסיוטי (צ׳ל דסיומי) 5םן רבנן תנאי ומן כל מהיבוהא (ציל בגי מתיבתא) ובו׳“. ויותר מכולם פרט את כל הבנויים והתארים האחרון שבגאוני מורא הוא רב שמואל בן חפני במכתבו שנשלח ג*כ לפאס2): "ישאו אחינו I ש ממנו ומן יש (ציל ומן אב היש ומן) 3) סופר היש בחורנו המהיר בתורת י" ומן רא הסדרים ודא המדרש והפרקים והסיוטין והסיעות ומן האלי־פ והחכם ובני הגאונים והשופט והתנא והתלמיד והסופ וכי׳“. ■•נשתרבב המנהג הזה להיות נוהג גם מחוץ לישיבה כי במכתב שכתב חזקיה האחרון שכר׳ג בשנת. אלף של״ב (ואז עמדו עוד ב׳ הישיבות על תלן וחזקיה היה עוד רק ר'נ ולא ניב גאון) נמצא4): "שא שלום ממני ומראשי שתי ישיבות ומן אברהם אב בית דין ומן האלופים האיתנים והחכמים האדירים (והחכמים האדירים) והחורים והסגנים והכרתי והפלתי ומכל בני הישיבות מבין עם תלמיד ובו׳5)“. היוצא לנו מכל זה כי התאר אלוף וראש כלה (או ריש כלא) הם תארים נרדפים וכמו שהיו להגאון ב׳ שטות (גאון י וראש ישיבה או ריש מתיבתא) ובן להאיב״ד (אביר וריינא דבבא) כן היו גם להם ב' בנויים. עוד זאת נראה בי ך.תאר הזה היה מיוחד רק לז' היושבים ראשונה בשורה הראשונה היא דרא קמא ובי האלופים עמדו בחשיבותם מיד אחרי הגאון והאב״ד עד כי ג׳ מדרגות אלו היו היותר נכוחות בישיבה ולכן נמצאם גזברים ביחד אם לפי מדרגתם או גם בסדר אחר. בפי מדרגתם יבינו למשל בסדור רב עמרם גאון רף ל׳ז ע״ב: "יכך אמר רב עמרם בר ששנא ריש מתיבתא כך מנהג במתיבתא שיורדין תנאי; לפני גאון ואב ביד ואלופים וכל ישיבה כלה ומבקשים רחמים הרבה ונופלין על פניהם (ריל בפורים) וכך׳“. ושלא לפי מדרגתם נמצאם למשל בתפלת יקום פורקן: "לרישי בלי ולרישי גלותא ולרישי מתיבתא ולדייני די בבא“ (ופה נזכרו עוד מלבר זה גם הריג)6). וכן למשל יביא הרמב׳ן בספר תורת האדם י) עיי ׳שרון שם. ועי חשובות הגאונים שנשלחו רפאס עי' מאמרי עד היחידים בפאב v בהבפירה 1903 נו' 3 והלאה (ועי״ע רעווי ם*ח 162 הערה 2). י) נדפס ג׳ב ע׳י Cowley בם’ע הניל 404 ,XVIII. *) כן הגיה לנכק םאר:ם שם ע' 771. *) נדפס ע,׳ קאמיניפק• ברעמי ניר. 62, . ועי׳ הערות׳ שם ע' 248 . *) דרישת שיום יו קרובה בסגנונה יותר מכי' יאותה של1 בן מאיד במכתבו אשר :תב רבני בריתו אשד בגבו, (»לקר. רס׳ג שם): ״שאי שיום גדיי ממני ום; י*חק . . . דון ן**?‘ אב ביה דין) שלנו ומן מנה דדק (**ל סנהדדק) גדלה ימנה . . . (*"ל ונק סנהדרין קסנה) היושבת לשנינו ום; החכמים והמשנים ומכל הדדין זמן החלטידק ומן החורין והסגנים ומן השיפסיס והסופרp והחונין ים; הזקנים ומכל שאריח עדת ישראל הדדים במקדש יי'« והו'•*. — ועי' עוד דרישת שלים במכתב מקהל קאהרה לקהל אשקלק אשר הדפים גול ושיחר ברעמי נ׳ה 68 שורה ד׳ מן הסוף. *) יאק כל *ודך לומר עם הרכבי (וכרע לראשונים ד' 377) כ• בריש• כלי הכינה פה לרבני ארץ ישראל בשגם כי עד עתה לא ט*אנו אח התאר הזה א*ל חכמי א־ץ ה*בי. וראה ג*כ דבי. בהלינו במחברתו Randbemerkungen *um täglichen Oebetbaohe ע׳ 66. — ועייע דברי רב סעדיה נגד בן מאיר (37 ,JQR IX; מח־יקת רם'ג ובן מאיר 70): » ... כי ראש הגולה יעוורו קדישני וגם ראשי •שיבות בלם ׳תסכם משגבנו יכל האלופים ובל החכמים ותלמידיהם שוק בדבר זה יכו".