Haḳedem · 1908-09-25 · 3/4 (25. September/Dezember 1908) · p. [Seite]

דבריהם בפרטים רבים. ולפי דעתי גובל לשער כי כבר בהחלת ימי הגאונים נתחלק בארצות המזרח המנהג כענין שתי הנוסחאות בשחרית במקומות שונים. יש מי שנהג בנוסחא אחת ויש מי שאחז בשניה. וכפי ערות <־ה'נ בתשובה שלפנינו כבר התוכחו בזה בני ישיבת פומבדיתא עם בני מורא קודם רב כהן צדק. ובעת הזאת קבלו היהודים בספרד את הנוסח אהבת עולם. ואף כי רב עמרם גאון שלח להם את סדורו שבו כתוב אהבה רבה (ואם כי על הניסח הדפום מסדור רעיג אין לסמוך כידוע. הנה יש לנו על זה ערות אבודרהם) אולם בני צפון אפריקא (בני המערב) אשר כפהיג אליהם ערוכה תשובת רה׳ג ובני צרפת ואשכנז קבלו ממי שנהג באהבה רבה. לבד מרב חננאל שהלך בכל מקום אחר הרה׳ג. וברבות הימים בסוף ימי רש׳ג ובימי בנו רה״ג נתפשט בכל ארצית המזרח מנהג אהבת עולם. ורק בסורא נשאר מדרש אחר שבו אחזו באהבה רבה. ועפ״ז נובל לבאר למשל את ההפרש שבין הרשב׳א הספרדי הכיתב: ומקצת מן הגאונים זיל נסתפקו בדבר זה ונהגי עצמן לומר בשחרית אהבה רבה ובו׳ ובין בן דורו הראיש האשכנזי הכותב: והגאונים כתבו שיש לקיים דברי שניהם 'ובן (או ועוד) באשכנז ובצרפת נהגו לוטר בשחרית אהבה רבה ובו׳ וקודם לו כתב כזה הריי בעל אור זרוע דברבות (סימן כיא) האשכנזי. סעטערסבורג, בחדש חשון התרסיט. אברהם אליהו הרכבי.