Haḳedem · 1908-09-25 · 3/4 (25. September/Dezember 1908) · p. [Seite]

89 נפנה אל הירושלמי נפגע גם שם בשנויי נוסחאות כאשר ברר הדבר כל צרכי־ הרר׳ב ראטנער בחלק ראשון מחבירו אהבת ציון וירושלים (עמוד 5—2$). ויש מן הקדמונים שהביאו בשם הירושלמי הלשון שבבר נפטר באהבה רבה. ואחרים הביאו שבבר נפטר באהבת עולם. ובכל דפוסי הירושלמי יפקד מקום המאמר הזה מכל וכל. ואם משני התלמודים נשים פנינו אל הגאונים נמצא ג*כ חלוקי רעות בזה. כי בתשובה סימן קכ׳ה בחמדה גנוזה שהובאה בשבלי הלקט סימן י״ד כתוב: ואהבה רבה ואהבת עולם עדיין יש מקומות שאומרים אהבת עולם [ועפ״י שבה׳־ל צריך לגרוס: יש מקומות שאומרים אהבה רבה ויש מקומות שאומרים אהבת עולם.] אלא ששאל מר רב יעקב את מר רב חנינאי זכר קדוש לברכה מפני מה אומרים אהבה רבה והא אמרינן תגיא נסי הכי אין' אומרין אהבה רבה אלא אהבת עילם ובי׳ |בשבה'ל בקצור: והא תניא כרבנן דאמרי אהבת עולם]. אמר להם [צ״ל לו כמז בשבהיל] בשחר אנו אומרים אהבה רבה ובערבית אנו אומרים אהבת עולם ובו׳ כדי לצאת ידי שניהם. ונהגנו מבא; ואילך בישיבה ובבית רבינו לומר כך. ומזה נראה כי הגאונים רב חנינאי רב יעקב ורב צמח [והאחרון שהוא כפה*נ רב צמח בן שלמה שהיה ריינא דבבא — ראה תשובית זברון לראשונים סימן רס״ד ותקמ׳־ד והערתי 365 — הביא גם בשם בית רבינו ובינתו לרב חסראי ריש גלותא. וס־ון לראשונים שם 389] הסכימו לומר בשחרית אהבה רבה. ועליהם יש להוסיף עוד איזה גאונים המובאים מר' דור אבוררהם: וכתב מר רב בהן צדק שיש לקיים דברי שניהם ולומר שחרית אהבה רבה וערבית אהבת עולם. וכן כתיב בסדר רב עמרם. וכן כתשב מר שר שלום שנהגו מכאן ואילך [מלשין זה נראה בי זאת היתה תקנה חדשה] בישיבה כן. ורביד שרירא ורבינו האיי כתבו אין אני מאמינים לומר שמר שר שלום אמר בן לפי שלא נאמר ב; בנהררעא מעולם אהבה רבה לא בשחרית ולא בערבית. ולא בעילם ופרם ׳ ומרי. וכל מדרשות שבסורא אין אומרין אלא אהבת עולם חוץ ממדרש אחר ומרמים אנו שבאותו [מדרש] היה רגיל מר רב כהן צדק. — ולבלי להאריך פה יתר על חמדה אומר בי שתי תשובות כתב רה׳ג בעגין זה האחת ביחד עם אביו רב שרירא והיא המובאה מר״ד אבודרהם. ובה הטילו שני הגאונים ספק אודות מנהג רב שר שלום גא־ן שעליו סמך רב בהן צדק. ומעדותו מסדור רב עמרם גאון לא דברו מאומה. והתשובה השניה היא מרה״ג בעצמו ואליה י יכוון הרשב״א בחדושיו לברכות באמת ובן (שאומרים אהבת עולם) פסק רביגו האיי. והיא היתר. גם לעיני הר״ח והרי״ף שהוכחותיהם הן הוכחות רה״ג בתשובתו זאת. ולעיגי רה״ג בעת כתבו התשובה השניה היתר. גם התשובה הראשונה כי לשון המאמר אורות מדרש רב כהן צדק שוה בשתי התשובות. ובענין זה כתבו בימים האחרונים שני חכמים הר׳א ביכלער במה׳ע הצרפתי .REJ חלק ג׳ והריי עלבוגן במה׳ע האנגלי .JQR חלק י״ט וביחור במחברתו האשכנזית.Stud. z. Gesch. d ,jüd. Gottesdienstes ומתשובת רה״ג יוכלו החכמים האלה להשלים את 7