Haḳedem · 1908-09-25 · 3/4 (25. September/Dezember 1908) · p. [Seite]

78 ן א. ש. הרשברג ■ I העדרים גקראו בפיהם בשם: קיוכךא?®"*); ו;יתא?ס״ב); ןץרא?®"ץ. ה?ןךיק במשקלו העתיק בשם: ך5ךןהמפ״י). מקום מיוחד ומגדר לבהמות בתוך שרותיהם נקרא בשם: סהרקיז""); ךיר?ם״י). מימי עולם תלוי קיום חיי מפלגה גכבדה של בגי אדם 'בכבש, זה כסיל הבהמות. הוא היה מקור העשר לעמים רבים. בהצלחתו היתר^ תלויה הצלחת בעליו, גם במעמר כגי עמגו בימי קרם היה ערכו גדול מאד עד כי היו נערכים אצלם כמו אצל יתר עמי קרם הטלאים והכבשים במקח ובממכר של חליפים כערכי המטבעות היום r°P*). — כאשר רצה חבקוק הנביא לציר בחוש את נדל שממת pNn, קרא: גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתיסק®"’). ועל כן נתחבב על בעליו ויבקשו וימצאו בו תכונות טובות מיחדות המציגות אותו לטובה מיתר החי, גם בחיי הכבשים הפגימים וביחס אשר בינם ובין הרועה מצאו עגין נכבד להתבוננות. למשדררי עמי קדם היו חיי הכבש והרועה ענין לשירים נשגבים ולחכמי עמנו היו לנושאי משלים נכבדים0P׳׳״), כגון: יא פייש רש״י: בהמה דקר. גודוווז ע״ש טדדור. צא; ובמדבר ל״בו• קאהוט מוציאה מל׳ע יצא; «נבדל ממכלה לינת אנה ואנה. מבוו; לפירוש ויעמד בערך זה• H"°P) בל״ם coetus היא אפף. מחלקה של עדרים• מוה: שוי לבך עי קווקיך ומשדי נ״ז, ב״גו^ לשעבר הוד, לך חוא קווקיא. בדין אות לך קווקיא פגיןוב״ד ס״ח: אי הוד. חמי קווקיא כבא החז נפיב לה ושט ע״דן• לדעת קאהוט מקורה בל״פ הישנה והחדשה ובלשונות הקרובות לד. אבל :נראה מקורה צהברה הטבעית והזמזום של העדרים, והיא נמצאת בלשונות המערביות לקול קרקור הצפרדע נטו Quaken בגרמנית. KBaKaTb ברוסית•?ם"ב) התרגום של מקנה צא; ומקנה בקר ובראשית נ״ו. י״דו. גית• ענא וגיתי תורא• ונן של אנשי מקנה: גברי מרי גיתי ושם מ״ו. ל׳▼): בל קניניא וגיתא(דבהי״א ל״ח. א!; מדי גיתין ועמוס א א• ז. י״דו• זהובא התרגים הזה מרב יוסף בנדרים ל״ח ע׳א• הוראתה בל״ם:;מד. עדר בהמות• U"SP ותיישא ואזיל בית גיזרא וטשלי לי ל״או• כשני חשים• עזים. מתרגמין: תרין גזרי עוין ומיכיס א, נ׳. בי׳זו• הוראתה בעצם נמו גודרה, פירוש: טחלקה. גזרה• לדעת קאהיט הודאתה בל״ס: עדר ש; 7יס•?כ"ד) הנניבה לדבקה ודשה נשרה ופסחים ב״ו ע״א; ב״מ ל׳ ע״או* פרה שהנניסה לרבקה וגיטין נ״ג פע״או; שתי דבקות ועירוב•; צ• או; ועגלים מתוך מרבק ועטום ו• ח תרג• מגו רבקה ומן עיגלי רבקא וירמיה ם״ח. כ״א• ג. י״א• עמוס ו• ד• מלאני ג• ב׳ו• בל״מ מרבק• כנראה זהו המשקל העתיק אחרי שהננו מוצאים שם אשי בימי נתבי הקדש נשם וה• קס״הו בל״ם לבנה בעצם דבר עגול. מזה למקום מגדר בהיקף לבניפת בהמות: המדייד את שדהו עושה פהר ושביעית פ״ג. מ״ח; דיר או סהר ועירובין י״ח ע״או; או לסדר ולמוקצה ולחצר ותום• שבה רפי׳י וי״או) 1נ;: סתרו; וירוש• שבעיה פ״ג דר״ד ע״גו• דרבים: סתרים ותום• שביעית ספי׳ בר?כ"י> דירא או דיןא, דיר כל״ם. מקום כנוס ביחוד לבהסות: נעדרא בגז דירא ויואל א׳. ינג כ׳ j נ״בו• הנונם צא; לדיר וב׳׳ק ו• או; דיר או פדר ועירובי; ב• גו• מטרת הדיר היתד. הזבל הנקבץ מהבהמות, מזה נבנה הפעל: המדייד את שדהו עושה פדר לבית מאתים ושביעית פ״ג. מ״ד>,• שדה נטייבה או נדיירה ושביעית פ״ד. מיינו; הני דמדיירי דירי בתוך התחום יוב״ק קי״ג סע״ח• P®"'«) נאשר נראה מדברי המקרא ושמו״א טי׳ו, דן ויפקדם בטלאים• וב; משותף בארמית השם חורפא לנבש ולקפדטה: בבראשית ו:״א. כ״ח, ב״נג לו מתרגם אונקלופ את שבע כבשות הצאן: שבע חורפ; יכן תרגמו את המטבע קשיסה גם כ; חורפא; חורפ; ואיוב מ״ב. י״א• יהושע נ״ד, ל״ב• בראשית ל״ג. י״טו• בב״ר פע״ט נמצא על במאה קשיטה ובראשית ל״ג. י״טו: אמר ר׳ אבא נר נהנא: במאה אונקיות. במאה טלאים במאה סלעים• וכן נראה מדברי הנתבת הארמית מימי עזרא פאפירוס E : נטף מתוכן כבש אחד ושני שקלים באבני המלך מחירו שני כבשים ושמונה שקלים כפף באבני המלך ובהעתקת עברית ע״י ד״ר שמואל דינם בהשלת כרך י״ז חוברת ה׳. ן: 613—1611• וכן נקרא הממון בלשו; דומיה pecunia ונגזרם; pecue צאן ועיין;לד״ וךטךבוך לד״ר י-לעווי בערך חודפאו• DP״J)חבקוק ג׳• י״ז• 8P"״, כשאדם נער אומר דבר• זמר, ד.;דיל אומר דברי משל ושהש״ר או• חנסינו הגדילו וע״ב אמרו