Haḳedem · 1908-09-25 · 3/4 (25. September/Dezember 1908) · p. [Seite]

77 יעמד והפשתה בים« המשנה והתלמוד גם היו רועי העמים בימיהם ביחור רווקיהם חשודים על משבב ברימה, אבל רועי ישראל גם רווקים לא היו השורים בזה *"י). גם נמצאו ביניהם אחדים מגדולי העם כמו רב הונא רועה שורים וכן בנימין רעיא*"1’ *). והיה להם רועה <cce אשר היה מנדל בהמות רק לשחיטה והבדילו בינו ובין הרועה סתם *"י•). ונמצאים אצלם . ספורי הגרה מחיי המרעה כגון: אמרו לר׳ חנינא בן דוסא כי עזיו מפסידים אמר: אם המה מפסידים יאבלום הרובים, ואם לא, יביא כל אחד מהם בערב דוב בקרניו, ויביא כל אחד מרים בערב דוב בקרניו*",). ובהלכה נמצאים אצלם דינים מגבילים את היחס אשר בין הבעלים והרועים כאשר ראינו למעלה, גם פסקי דינים בדבר סכסוכים אשי נפלו ביניהם כגון: בההוא רועה שהיה רועה בהמות על שפת הנהר פפא ונשמטה אחת מהן ונפלה לתוך הנהר ופטר רבה את הרועה מלשלם לבעליו •את נזקו באמרו: מה הורי ליה למיעבד? הא נטר כדנטרי אינשי^״י). וכן רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר ובא הזאב וטרף, אין אומרים: אלו היה שם היה מציל, אלא אימרין אותו: אם יכול להציל חיב ואם לא פטור*""). וככל אשר בזו את רועי ימיהם כן הרימו את מעלת הרועה שבימי כתבי ד.קדש למדרגה גבהה מאד ואמרו, כי את רועי ישראל ברק הקב׳ה במרעה צאן: משה הרכיב על כתפו גדי עיף מפני הצמא, אמר הקב׳ה: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ורם, חייך אתה תרעה צאני. וכן ברק ריקב״ה לדוד בצאן ומצאו רועה יפה, כי היה מוציא בראשונה את הקטנים לרעות כדי שירעו עשב רך ואחר, מוציא את הזקנים כדי שירעו עשב בינוני, ואחר, מוציא ■את הבחורים שירעו עשב קשה. אמר הקב׳ה: מי שהוא יורע לרעות את הצאן איש לפי כחו יבא וירעה בעמיקג״ט). הצאן או הבהמה הדקה נקראה בפיהם בשם העברי: נוךךהיד׳ס). הרכב«) פי׳ ם• מ■ 28 פירשו באסה נא;:.רוע• בקר• JP"״ ירב• •הודה אוסר: יא *רעה רווק בתמר, וי א יישג. שני חוקים כטלית אחד והנסים מתירי; וקדושין פ״ד. טי״ח. וגירוש• ושם פ׳▼. הי״א> שאלו: •אות אסר רב •ודה. סה טעסא דרבנן ז והשיבו: חם ושלום! לא נחשדו ישראל לא על הזנור ולא עי הנהמה•?נ״י*) רב הונא הוד. רעי תורין והוה ידע שהדו לחד בר נש• א״ל: איתא שהד על• א״ל: הב לי אגרי. ותני כן; נותנין לדיין שנר בטולו ולעד שבר עדותו, ויחש• סנהד• פ״א די״ח רע״בו; םל.פשט הפשוט נראה כ• היה רב ואנא זה חעה פשוט עוסק במלאנת המרעה ואין זה רב חנא הידוע בש״ם ואפשר נקראבנלל זאת גם בשם רב הונא בר תורתאו ובנלל שדרה עוסק לרנלי מלאכתו ברדבעת בהמות היה מתבונן נם אל נחש וצב כרובים ויפוא ערד מביניהם •וחולין קנ״ז ןךא1• עיין בעה״ש בערך בן תורתא שמשער מדעת עצמו שנקרא בן תורתא ע״ש שהיה מנדל ומפטם שורים ונעלם ממנו היחש• בסנהד• וכן נמצא: בנימין רעיא כחך ריפתא וברך: בחך רחמנא דהא• פיתא (ברבות ם׳ ע״ס• קג“י° הא דרעיא הא דפטומא וב״ם נ״ח ע׳׳ב>; בין שור של •טם, שוד של חעה וניצה ל׳׳ח ע״אד ועל הרועה הפטם הזה אמרו: הולך אדם אצל הרועה הרניל אצלו ואומר לו: חן לי נד• אחד או טלה אחד ושם כ״ט ע״בו• 0*V תענית כ״ה ע״א• דש לצין כי על הגדה זו מקשה הגמרא שם קושיות שונות סן המציאות ומן ההלכה: מהיכן הוו ליה עויס לרהב״ד. והא עני הוהו ועוד אמרו חכמים: אין מנדלין בהמה דקה בא״יז - גם מכאן נראה ני בנוגע לנחל בהמה דקה בא״י היתה ההלכה האוסרת לחוד והמעשה להחזר לחוד JP“״ ב״ט צ״ג ע״ב• 1P“״1 שם שם ומ״א ע*א וק*ו ע״א•?ג"® שמדיר פ״ב• 10"P אמר ר*ל הגודדות אין ולהן חזקה וב״ב ל״ו סע״א; כתובות פ״ד ע״ב; גישין כ׳ ע״בו; בגודרות עשרים וארבעה חודש וב״מ ס״ט ע״אד