Haḳedem · 1908-09-25 · 3/4 (25. September/Dezember 1908) · p. [Seite]

א. ש. הרשברג 76 נקרא בשם שק?°״נ). ותרמיל תלוי עליהם?0"י). רועה הבקר היה נבכר מרועה צאן?®"י•). וככלל היו הרועים מוים בעיניהם. הרועים נמנים בין הגבאים והמוכסין להיות פסולים לעדות, בנלל שמכונים לרעות בשדות אחרים?®׳י). גם נמנו* בין האומנות של ליסטין, שלא ילמד אותן האדם את בנו?0"'). והיו חשודים על גנבה שלא מרעת בעלים, ולפיכך פסקו, כי אין לוקחין מן הרועים: צמר וחלב וגדיים ולא עזים ולא ניזין ולא תלושין של צמר ולוקהין מהן: חלב וגבינה במדבר ארבעה וחמשה צאן, ד׳ וה׳ גיזין ובכלל: כל שהרועה מובר וכעל הבית מרגיש בו קונין ממנו, אבל לא כל שאין בעל הבית מרגיש בו?0""). בכל זאת למדו מן הרועים ברבר מומי הבהמות הקבועים והעוברים?0"0). גם הסתייעו בדבריהם להכריע בדבר שאלת עבור השנה, כי היו בעיניהם בני סמכא בעניני מעמד שנוי האויר לרגלי חליפות תקופות השנה, אשר היו לרועים בזה סמנים וכללים מתקבלים, בהיותם נמצאים תמיד על פי מלאכתם באויר השמים?"1). וכן נסמכו על עדותם בדבר גבולי המקומות כמו היום בארצות המזרחK"JP). והיו צנועים במרה ידועה: כקרובים• אל חיי המבע נוטים הרועים של כל העמים להביע את התרגשותם והתפעלוהם פרי התכוננותם בשירי רועים שונים, אשר זמרום בפה וגם בכלי זמר מיחד להם אשר נקרא בשם: אבוב רועים?נ״ג), והנה לא נמצאו כשירי רועי ישראל בימים ההם דברי גדופים ונבול פה כאשר נמצאו בבעלי מלאכה אחרים קג״י■), כבר בזכריה י״ג• ז: הן את החנה ותפוצי; ה*«!; והשבתי ח־י על הצעדים לאמד Vy קוזר. ךףןן.□. op״o עיין רהל; בח״ב ע׳ יד ומק בבלל; ע״ד השק של הרועים נמצא: הרועים יוצאים בסקים היא הרועים בלבד אמרו אלא בל אדם. אלא שיבח חכמים בהווה ותום׳ שבת פ״ה ורו מי״ג• שבת ם׳׳ב ע״א• נדרים ג״ה ע״בו•?°"ד, הסומא יוצא במקלו והרועה נתרסילו וביצה ב״ה ע״ב• תום׳ שבת פ״ג מי״וו• 1"'®P ועדיין לא הגעת לרועה בקר, א״ל ר׳ עקיבא: ואם יל ו לרועה צאן ויבמות ט״ו ע״או• ועיי; בסנהדר׳ כ״ה ע״ב כשם רבא: רועה בהמה דקה בארץ ישראל פסולי! בחוצה לארץ כשדין. רועה בהמה גפה אפילו בא״י כשדין ועיי־׳ש השקלא ומריא בזה ועיין בע״ו י״ג ע״ב: תניא העכו״ם והרועה בהמה דקה לא מעלי; ולא מורידי; ועיי״ש כ״ו ע״א שרבי אבהו תנא ברייתא וו קמיה דרבי יוחנן• ועיין בירוש׳ סנהדר׳ פ״ג ה״ה ושבועות פ״ז ה״ד: אמר רבי אבה! ובלבד הרועין בהמה דקה ופסולי! לעדות. אבל לא רועה בהמה גסהו• ועיין בקדמוניות היהודים ליוזיפום י״ז, י׳, ז׳י?®'יי סנהדר׳ כ״ה ע״ב. תוס׳ שם פ״ה. מ״ה•?®"יי קדושין פ״ב מי״ד•?®1r, ב״ק במשנה קי״ח ע״ב ובגמרא שם•?®'טי ורב אמר י״ח חדשים גדלתי אצל רועי בהמה לדעת איור. מום קבוע ואיזה מום עובר וסנהדר׳ ה׳ ע״בו י U"P סנהדר׳י״ח ע״ב• בירוש׳ ד״הפ״ב, ה״ו דנ״ח ע״בי• פנהרד׳ פ״א ד״ח ע״ב•?נ"״י מעשה ברועה אחד זקן שבא ואמר לפני דבי: ובור אני שהיו בגי מגדל עולין לחמתה וטהלנין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה הממונה לגשר והתיר רב• וירח*׳ עיו׳ובין פי׳ה דב״ב ע״דו עדיות באלא גובים גם! היום מפי הרועים בסכסוכי גבולם בא״י יעיין בספרי "קדמה" סוף גדרה!?נ"ב> שבת ק״ס ע״ב בן הגרסא המויקת שם ובן נמצא בירוש׳ שבח פי״ד די״ד ע״ג: ואבוב רועה אם ני המשנה מכוונת במקום הזה למין צמח רפואה. אשר נקרא בשם הזה גם בערבית: אןבוב אלדעאי לאמו• חליל הרועים ותבוא״ה לשייגהק ח״ב הערה מ״טו אבל ענ״ם נמצא כלי זמר כזה אשר השאל למין אחד של צמח, נאשר נמצא בלי ומד נזה גם בבית המקדש וערכין פ״ב מ״גו• ובן הוא נמצא בתרגומים תחת »עוגב" »וחליל" שבעברית•?נ"°אםר רב הונא זמרא יבקר• ודנגדי שד• דגרדאי אסור וסוטה מ״ח ע״או נוקד בנה״ק ובקרא בבל התלמוד הוא בנוי לרועה בקר כגון: ההוא בקרא דיחמי דחפם* תורי מיניה וכתובות פ״ד ע׳יבו; הוצא אפטרופא חב! לו» תורא ליתמי ומסריה לבקרא וב״מ מ״ג ע״או ובעוד מקומות• - למה זה נטו באן רש״י והערוך מהפשט הפשוט ופירשו: מושבי משאות עם הבקר לא אדע ואפשר בגלל שהיותה קשה להם: מפני מה הוציאו את הןקרא מכלל הרועים ולא אמרו »זמרא דרעיא״ בתשובת הגאונים והוצ׳■