Haḳedem · 1908-09-25 · 3/4 (25. September/Dezember 1908) · p. [Seite]

m ש. הדשברג 66 ה{זה. בשם גזה גקראת מעטפת הצמר הגגזזת כלה בפעם אח־, מעל עור הכבש. המונח ה{זה הנגזזת דומה למכמרת אשר ל$ייד דגים. היא איננה מתפוררת ומתפרדת גם אחרי הגזיזה, כי היא מתחזקת בשלמור״ה כאלו היו חלקיה קשורים ואחוזים איש באחיו. הצמר יוצא לממכר בתמיגת גזוח {זות. מעמד הגזה מעיר על טיב הצמר. אחד הסמנים היותי־ טובים שבגזר. היא בריחתה לאמו־, אם גמצאים בה אצילים, אצילים עגולים של קווצות שערות צמר, עומרים סדורים וגפרדים איש איש לבדו בלתי סבוכים זה בזה. גם :שרוחה לאמר, שווי טיבי השערות, אשר לאברי הכבש השוגים ועוד סמנים כיוצא בהם. — על כל פנים צריכה הגזיזה לאומן מובהק אשר גקרא בשם גזז. — בימיהם היו מצינים הקןים מדמשק®■׳יי). אשר כמספרת או ב^גזיתא0”3) גזז את הצמר מעל הכבש באפן שגשארה הגזה בשלמותה •*באחדותה גם אחרי כן. לפיכך הבדילו בהלכות מציאה, כי המוצא גיזי צמר הלקוחין ממדיגתן איגו חיב להכרת והמוצא גיזי צמר הלקוחין מבית האומן חיב להבריז יי׳4), אחרי כי הגזות האחרונות הסתמנו על פי מלאכת האומן בהן. גזת צמר נקראת ביונית בשם rcexo;) Cj5$) ובן שער דומה לשערה. ואחרי אשר למושג גזת צמר היה להם שם עברי השת׳משו במלה היונית לצרך הוראתה השניה.*”f. — קבוץ של צמר ףקם נקרא בשם נייא0”"). ' בשם שיש סמנים בגזה המעידים על הסגלות הטובות שבצמר, בך יש בה סמנים המעידים על הרעות למשל: כנגד בריי־ת הגזה אשר היא סמן לטיבה יש סביבת הגזה אשר היא סמן לרעה, ומדרגות מדמות יש בסביבה זו. אחדות ממדרגות הסביבה הזאת היו לשקלא וטריא בגמרא לפרש את דברי המשנה (בכורות פ׳ג, מ׳ד), צמר המדובלל (fppcn בבכור, את שנראה עם הגזה מוהר ואת שאינו גי־אה עם הגזה אסיר, אמר ריש לקיש: כל שעקרו הפוך בלפי זה מפציע לכאן ולכאן (יומא גיס ע״א) ועיין בעה״ש בצד ב'. בניתי מזה בעברית הדם •ציר;שסאפפעלן. בירוש. כלאים •"ם ה*א נמצא בזה בלבול דברים וזה לשונם: איר זעירא כתיב גהנת בד ייבש, בד שהוא עודד, יחידי, והר• צטר עודה יחיד• ׳' •ירש בקבלה: ודא יעדה עליהם צם־ בשרתם בשערי הפנימית וביתה ויחזקאל מ״דו. הא מבחוץ סותר לעלות עליהם — פתחו גמו בבבלי, לעשות את ההבדל בין נימי הפשה; העולים יחידים ובי; נימי הצמר העולים באגדה, וכיסו - בהוכחה ם; הכתוב ביחזקאל? כנראה דא ידע ר׳ זעירא אח ההבדל הבבלי או כי נמצא כאן חסרון דברים. ם"", בזז«; בדמשק 1ב״ר פפ״ס, כנראוז היתד. גם בימיהם דמשק עיר של תעשיה צמר נכבדה, עד ב• נספדסמו גזזיה, במו שהיתר, בימי כתב• הקדש, כאשר העירינו לעיל בהערה ג׳י ם'־' מספרת וכלים פי״ג מ״או, מספרת הגזזיס היא בת פרק W ולא של שני פרקים ולפיכך היא נקראת בשם מספרת ולא מכפרים. ועיי; בידוש• שבת פ״ז ד״יז ע*ב: וחניתותיהם למזמרות וישעיה ב׳ דו למגזין. מלשון גוז. כלי שגוזזים בו צמר או שחת ופי׳ מפרשן. ב״מ פ״ד משנה אריב ועיין ברש״י שם נ״א ע״א: ממדינתן. כמו שהן גזוזות כשאר כל גוות המדינה ולאפוקי מבית האומן• °"י| הקשואי; והדלועין משיפקסו ומעשרות פ״א. ם״ה>. אסר ד> אסי משניסל פיקס שלהן (ביים פ״ח ע״בו פי׳ פיקס, פרח הגדל בראשו ודבק בו ולאחר זמן הוא נופל בתלוש ודש״יו• והשתמשו בהשם ד.ץגי בפעל עברי ובדרך נסיתו וסגנינו בטו שרש מן שרש וכן פקס ליסול הפקס ועיין בערוך ערך פקמן• ותורד. היא שללמוד אנחנו צריכים מקדמונינו, איך להעשיר את השפה העברית בשמות ובשרשים יקוחיס משפות זרות ולחשם• 0"י•, לקושש קש ושמות ת י״ב! תרס לגבבא גיל. מזה : אסכרה דמיא כחיזרא כגכבא דעמיא וברכות ח. ע״או• בין גבבא דעמיא חיורא לגבבא עטרא דתכלתא ושם ט׳ ע״בו; וכתסיגוש בגבבא