Haḳedem · 1908-09-25 · 3/4 (25. September/Dezember 1908) · p. [Seite]

61 מם־ ודפשתח בים• המנה והתלמוד בתרבותו« וחגגו מוצאים מכרת בפיהם אחת התוזמלות של תרבות הצמר הדק והמשבח בכבש הזה, הגהוגה אצל מרבי הכבשים גם היום, כי היו מעססים את הטלה תכף אחר לדתו?©ת צמר"), כדי שלא יזהם ויתקלקל צמרו. הפעולה הזאת גקראה בשם ב?י{ה והצמר בשם מילתט), על שם העיר היוגית בעלת השם הזה, אשר הצטינה בצמריה הטובים,)!־תחבולת הכביגה היתה ג־הגת גם בהם""). כגגר זה גודעו אצלם סיגי כבש פחותים כמו הכבש הזול, אשר גקרא בפיהם: ©טחיזא?ר ךנרןא״ב); נקר״1) וכיוצא בהם. — את השם כבש גדר.־ פ׳א, ם* *ב) בדיד. בל בא• עודם עובדים לפניו כבני סרק מפ-שים בגמרא (er •'ח ע׳א), כגג• איסרנא, ם•׳ בבני יבשים העובדים ע*י סונה (הערוך ורש־•) לדעת קאהיט מקורה בל־ס מתיא פזז ששייך לאדון הבית, דומה דוה נקרא ועבש הספרדי בעד מטר הדק בשם Merino נורינא כשביד שבים* הכינים היה וו! שם מקירות merino manor, merino mayor אשר חלקו המרעות בץ הנשים הנודדים בעל• ה*םר הדק. י׳ו אין הרחלים יתואות חנונות, רבי יהודה אושר כ*ח של *«■ (ידוש. שבת 0«'ה). ט) על דברי המשנה(ש^ת פ״ה, ם'ב) רחלות יושאות... כבונות. כעדשים בגם' (שם ג״ד רע״א): םאי כבונות ז שםבבנץ אותן למילת ובשבועות ו׳ ע״א: שאת כ*םר חלבן(נגעים ם*אם*א): סא• *10 לבן? אסר ד׳ ביבי אם1 ד' אם• כבסר נקי דך בן יו» שםכבנין אותו לנהלה •p מתרגמץ: ו*םיי *תר (יתוקאל ב*ו, י״ח) ו עפר מילת קקי^א. *ידוש *סד מידת מנבן. קבן היא כל״ע: גני, ק&ה. מזה נקראה גם עםי«ת אשה בשם! ןבינה (עיין להלן בח״י). י) כל הבלשנים האחרונים םו*יאים את השם מילת מהמלה היונית ןזדגסגןזנן שהוראתה: עור ^עיר של «בש, או מן»10»! : *מרי מוכי, רך, לבן, אבל אתרי שהננו םו*אים בהרבה מקומות בתלמוד את השב מילת, מילתא, באדנים שונים רק בהוראת משבת, ןק1, בנון א*טלא דסילתא (מויק כיח ע״ב); כשהיה •»א (נקדימץ בן גוריק) מביתו לביהסיד, כלי מידת היו מויעין תחתיו ובאים עניים וםק«לין אותן מאתדיו(כתי ם’ה עיב); בגדי מלתק .. .בגד• בדד (בדי אייר); עתידה א״י שתתניא גלוסקאות ובלי מילת (שבת ל׳ ןי*ב); וביחיד אחדי שהננו םו*אים בתריי לויקרא מיז ד: בוץ מידת, נראה מבודר כ• היה להם נם »ץ של סילת לא רק *מר. עיר נראה דעת הר׳ב בהעדוך והאחים באג די ,באור אסתר* מכוונת אל אמתי. הו־אתה, ־י ה*םר היותר דק והיותר משבת, כמו p הארגים היותר מוכים נקראו אי עיש העיר מילונים ביונין אשר בארץ;ן; שמטינה ב*מרה היותר דק, רך ולבן, ונם א*ל הרופאים גפנה בין מיני מסד היותר םשבתים (פליניום 8, 557. *•*. תמז 1. 34. ווירג. גיאורג. 334 IV .306 III). פליניום 8. 73 מינה את *10 טילס שלישי במדרגתו כץ כל סיני *סר הנודעים או. גם אח הבגדים ואת הם:םאות הבאים םסנה היי םעריבים ערך גמל סאד (הורם 1 17, 30), אשד תמדום כל דודם• תאוה ונשות זנונים ויש אשר אסרום בגלל זאת ברופא (בילדער אונד שמודיע; מאם שפיננען, וועבען .. . פא; דיך רערמאן גראטהע ברלין 1875 *ד 194) והיו ם*ארים בם• משורר• היפים ההם ונעשו גם מחמר• א־ג את־ים לא של *םר. ועל p אץ לדתפלא על רשי• שפירש (כטויק כיח עיב; בים עיח ע״ב ובעת, מקומות): טילתא, שיראים. כלומר, בגדים היותר •קרים. והנני להעיר בזה על ד&אמר בבכורות ליו עיב ובקדושץ כ׳א עיב: כשהן רתועים אץ רו*עים אלא במילתא. מילתא שבבא; היא מ־ה יונית;pr.lbm והוראתה: כף האץ (אהילאעפפעל, אהרו׳יימער), ואץ להקשות סמאםרם (בבכורות שש): ואית במילת היו רתועץ, היאך עבד כהן נעשה בעל מום? הא אץ רתועץ אלא בגבה של אץ. \ משמע,;י מילת שבתלטוד היא למטה באץ מאשר מילתא שביונית, כ• ההוראות מתחלפות מלשין ללשץ. ולא אדע למה התקשה בה קאהים וגם דדמן בערוך החדש שלו, העמיד א*לה אות השאלה. '״יי) 5, 3. Coluraell* XI מספד נ* בעיר טילתיס היי םעטפים את הסלאים בכפית. י״ב) בנורות •יא עיא. פטרחה, שה כחוש, כר דנקוק pp שאיני שוה אלא מעה שהיא שתות דינר (רשיי), קאדים םו*יא את המדד. הזאת מלשץ *ענד qa$u כבש יםל"פ רח, יום לאסר, כבש p יומו. אך לרוז שבכאן יותר טוב פי־וש רש׳י כתוש מרזה שבעברית לפני הערוך היתה הגרסא בזבחים מ״ח ע׳א: מאי ודאי פטיחא בר דגקא אף ספקו פטרויא בד רגקא, לפנינו נמואת בםקום פמרוזא: חטאת "נ) פרה פ׳א, מיג. בל׳ע מין כבשים בעל• רגלים ק*רות ומאוסים בתארם (המשכיר). ואפשר מזה גם נקר בעברית לדעה *אן ■ז