Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

דוד :הנא &4 בשבת: ביום הששי בערב תשכחו שבתכם, רק אמר משה לישראל ביום הששי שבתון שבת קרש לה׳ מחר, ולא אסר: זה הערב הבא. גם סיים הראשון לבקר אינה ראיה, כי פירושו הוא הבשר אשר תזבח בערב לא ילין ממנו לבקר ביום הראשון, והטעם שלא ישאר ספגו עד בקר יום ראשון. אז הלך לו בחמת רוחו על עצמו. — והנה הוא שב אחר חדש אלי שמח וטוב לב, בעבור שמצא, היום הזה יום בשרה הואי) ושם כתוב: וחכינו ער אור הבקר. אז עניתיו, כאלו אין יום אלה זה?, והלא כתוב בתורה, ביום הכותי כל בבור בארץ מצרים, ובחצי הלילה היתר. מבת מצרים מהבבורים, רק הפירוש של יום הוא על שני דרכים, האחד היום והלילה, והשני זמן ועת, כמו: והיה ביום ההוא, ובן: אתה עיבר היום את היררן. והזכרתי אלה הדברים, בעבור שיוכל ארם המבין לפרש הכתוב לטעמים רבים, על כן אנחנו צריכים כדבר כל המצות לקבלה ומסורה ותורה שבעל פה, כאשר החילותי בזה הספר׳ עביר. יביגת הראיבץ בהמלות: כאשר החילותי בזה הספר, על הקדמתו לפירושו על התורה, כי שם בפרק השני האריך הרכה בענין הזה. י טיכים ב׳ (ז', ט').