Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

רכוח לאברהם אבץ עזרא. מאח דוד בתנא (אדעססא). בפירוש הקצר על שמוח שחבר רבגו אברהם אבן עזרא, שהוציא אוחו בדפוס מחוך כ׳י נושן הח׳ ישיר בשגח חיר בפראג, יש שם בחחלח סרר ויקהל מאמר גפלא מהראב׳ע בדבר רס״ג ז׳ל, וגם איך החוכח הרא׳יבע פעם עם צדוקי אחד; אבל לדאבון נפש קשה לבוא באיזה מקומוח אל חקר דבריו היקרים, כי כפי הנראה נפלו בהם שבושים וחסרונוח מאשמח הסופרים, וא׳־א לנו כעח לחקן אוחם. אבל מה גדלה שמחחי, כי הקרה ה׳ לפני זה לא כביר העחקה נכונה מדברי הרא׳בע אלה מחוך בחב יד ישן נושן על קלף, שמצא חכם הקראי אבן רשיף, שהוא פירוש הרא׳בע על החורה, ונמצא בעח באוצר הספרים של הממשלה בעיר פטרסבורג, ושם בכ׳י ההוא הנוסח מן המאמר של הרא׳בע מתוקן וטוב ביוחר, ואף שיש גם בו שגיאות קטנוח, כי שגיאות מי יבין, אך מדברי שניהם סכ׳י ישיר וכ׳י פטרם׳ בורג, נקל לגו כעח לעשות חסר לאברהם בן עזרא לברר ולמצוא על ירם ריגוסחא הנכונה בויכוחו הגזבר, ולהפיץ אור חרש על דבריו הנפלאים, וזה לשונו: "ויקהל משה וגו', עתה דבר לישראל ממעשה המשכן אחר שירד עם הלוחות השדיםי), וטעם ויקהל, כי כל הקהל מחויבים לחת כופר נפשם לעבודת המשכן, ויאמר הגאון כי אלה הדברים על מצות שבח, בעבור שהיא שקולה נגד כל המצות, או בעבור אבות מלאכות, וטעם לא תבערו, בעבור שהכהנים ידליקו האש ויערכו הנרות בשבת, או לאסור הדלקת הנר בשכח, כי כבר אסר מעשה מאכל2). והנכון בעיני שאלה הדברים הם דברי מעשה כל המשכן וכליו, ע׳ב אמר: לעשות אותם, ואמר ששת ימים אחרי כן3), והטעם כי השם ציה שיעשו המשכן, י) בכיי •שיר בטעות: הלוחית השניות, אבל טלת לוחות היא לשק זכר יכן אסר הראיבע שם טקודם (* *ד 109) בלוחית הראשונים נכתבו סה שאסר השם, ובשניים שאט־ טשה על ם* השם. *) בכיי ישיר ניקו דברי הגאון בתסר ישניאות עיש. ") בכיי ישיר בטעות: ואתר; ויש שם עוד שבושים רבים, אבל טבלי להאריך ביותר, לא אעיר עליהם םה.