Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

63 וינוח לאברהם אבן עזרא r רף ששת ימים בשבוע תעשוהו, וכל העושה בו מלאכה יומת, אע* *פ שהוא מלאכת השם, שהעובר בפגי עדים בית רין ימיתיהו, יבמקום אחר יפרש שהוא בסקילה1) וכבר אסר להם בדברי הברית לעשות מלאכה כשבת, ופה פירש עוגש זה הלאו, כי הלאווין איגם שווים כענשם, כי אין עוגש מקלל חרש כרועה. וטעם לא תבערו, בעבור שאמר בפסח: כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל גפש, אסר עתה לעשות מלאכת מאכל גפש בשבת, כי לא יעשה מאכל בי אם באש. — וה׳ יכפיל שכר הגאון ז׳יל, שחבר ספר נכבד להשיב תשומת גמורות על הצדוקים, החולקים על קדמוגינו זיל על דבר גר שבת2) ופעם אחת התחבר עמי אחד מהם, אמרתי לו שנעזוב דברי הקבלה ונרדוף אחר הכתוב לבדו, אז שמח מאד, יאשאלהו לאמר, מי אסר להדליק נר בשבת אחר שקיעת השמש?, עגה ואמר: לא תבערו אש3), גם אני עגיתיו, כי הכתוב לא הזכיר הלילה כי אם היום, וכן: וביום השמיני ימול בשר ערלתו, לא נמול בלילה. אז ענה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, שניהם נקראו יום, והערב קורם לבקר. גם אני השיבותיו, בי זה לא יתכן, כי הכתוב אמר: ויקרא אלהים לאור יום, ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחושך יום?, ונאמר ולחושך קרא לילה, וככר פירשתיו, וכתוב: לילה ויום, יום ולילה, שלשת ימים לילה ויום, שלשה ימים ושלשת לילות»). אז השיב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם. גם אני עניתיו, כי זה הוא על יום הכפורים לבדו, והראיה שאמר: שבתכם, לשון יחיד, ולא אמר שבתותיכם, כמו את שבתותי תשמורו, שבתות ה', וכמוהם רכים, ועוד כי השבת לא תקרא שבתכם כי אם שבת ה', כמו אך את שבתותיי), ורק יום הכפירים נקרא כן: שבת שבתון הוא לכם, ולא מצאנו שיאמר מ: שבת לה׳6), ולמה אאריך; ופסוק מערב עד ערב, הוא לא נאמר כי אם ביום הכפורים ובו כתוב, בתשעה לחרש בערב, והנה היום קורם הלילה, וכן שניים ליום עולה תמיד; והפירוש, את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש דישנו תעשה בין הערבים, שהוא ערב כמבוא השמש, כאשר הוא כתוב בפסח, אז נשמשמט הצדוקי אחר ימים בא אלי לאמר, הנה כי כל האוכל חמץ וגו', מיום הראשון עד יום השביעי, נם אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר. אז עניתי ואמי־תי לו, גם בפסח כתיב: בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות, וכבר הזהיר על הלילה ואמר על מצות ומרורים, ושב להזהיר מתחלת יום הראשון ער יום השביעי בערב, והעד שלא אמר *) נל הטאסי: שהעובר בפני עדים ובי', חסר ב:"• יש׳ר, אבל נמצא ג': בפירושו הגדיר על שמות' סדר ויקהל, ודברי הראיבע: ובמקום אחר •פרש שהיא בסקילה, נינתו בדבר המקושש (במדבר סו, לב). *) בני• יש׳ר גאמר: והשם ינפיל שנר הגא ק שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים גר בשבח; וכן הנוסח בפירושו הגדול על שמוח (ל״ה ג') והגאון רב סעדיה חבר ספר גבבד תשובות על החולקים על קדמיניגו על נר שבח. הספר היה מיס׳ג נאבד מאתנו, חבל! *) שמות ולה גי) לא תבערו אש בבל סשבתיבם ביים השבת. \ 4) ועיין בפירושי הגדול על שמות (ט׳ז כיה). *) המאמר הזה: ועוד הי השבח יכו', חסי בניי פטיסבורג, ונמצא בה*• יש׳ר. *) ובן אסר בפירושו הגדול על שמות (לא י׳ג) ויום ההפורים נקרא שבת רק לישראל לא לשם.