Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

43 עניגים שזניש הגוגעים להקו» דגאוניש לאמש שם 238 שחושבו בין חכמי גרבונא),). והפיר־ש הראשון שנתחבר על כל הירושלמי ובא בדפוס הוא הפירוש הקצר אשר נספח לדפוס קראקא שס׳ט ואשר הגו מעט הכמות ומעט האיכות, ואת הפירושים הבאים אחריו פרט הרז׳ף שם אשר אמגם יש להוסיף עליהם עוד את הרב בנימין מוספיא שגם הוא חבר פירוש על הירושלמי אשר רצו להדפיסו באמשטרדם בשנת תק׳א ולא אסתייע מילתא (אור החיים לריח מיכל ע' 285 ומשם אצל בא בער כאנציקלופדיא האמיריקאנית ע׳ מוספיא ח׳ט 135b). ורוע מזלו של הירושלמי גרם לו כי גם הפירושים ׳ המעטים שהיו יכולים להגיה איר על מחשביו אבדו כמו שאבדו גם הלכות ירושלמי שחבר הרמב״ם ושמזכירם בפירושו לתמיד פ׳ה ם*א (ובערבית מהד׳ סריר ע׳ 21: "וקד אתבתגא הדא אלקול פי הלס־ת אלירושלמי אלתי גמעגאהא). ואחרי כי כמעט לא נותר שריד מפירושי הראשונים להירושלבי הגה לא יהיה בלי תועלת לפרסם פה כ׳י אחד מהגניזה אשר שלח לי בטובו צלמי־אור ממנו זה כמדי שנים ירידי הנכבד הרב הפרוסיסור הרש״ז שעכטר ראש בית מדרש הרבנים בגויארק ואשר הנני נותן לו בזה תורתי בער המשלוח מקרב ולב עמוק. הב״י הזה חשוב מפאת זאת כי אולי יש פה לפנינו שריד מפירוש ישן לירושלמי. הוא כתוב כולו באותיות עבריות ובלשון ערבית ומכיל שני רפים בתמונת 4° קטנה ובגליונות העמודים כתובות הערות שונות אשר לא את כולן יכולתי לקרוא. כן כתוב למשל בראש דף א׳ ע״א: ״שמן נמנו . . . והתיר . - . אין נ-יזרין [גזרה] על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה כ' וכל ישראל . . . והתיר“ (עי ע״ז ל״ו א׳). בצר השמאל מדף א׳ ע״ב כתובות מלים אחדות וכן ב שורות בתחתיתו ייעוד שורה אחת בראש רף ב׳ ע׳א: ״ועל . . . גבינתן אסורה . . .“. הכ״י מתחיל בעמן מעניני טומאה ואחיכ מובא מאמר רבי שמעון בן יוחי מירושלמי שבת (פ״א ה׳ז, דף ג׳ ע״ג) ע׳ד י׳ח דבר אשר יפורש כארוכה ונפסק הכ׳י בפירוש "על עידותן". והגה קשה לחרוץ משפט אם יש לפנינו ספי־ על דיני טומאה וטהרה שבא בי מאמרו הנ״ל של רבי שמעון בן יוחי בדרך אגב או כי הוא שריר מפיר־ש לירושלמי שבת וקרוב יותר שהוא כן וזה מפני בי הדבור לפגי המאמר הנ״ל במסכת זו הוא גם כן מעגיני טומאה. יעב׳פ רוח קדמון מרחף על פני כל הב״י ותכונתו וראוי הוא להגלות בדפוס. ומתוך דרך ביאורו שהוא מפרש את דברי הירושלמי ע'י מקומות אחרים בשני התלמודים נראה שעוד לא היו לפניו פירושי זולתו. ועם זה נמצא בו גם דברים מוזרים כסו בדבר חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו (דף א׳ ראש עי׳ב) שרייתה גירסתו במשנה משונה מכל הנירסאות הידועות ושריוציא מזה דין חדש. כן קשה גם לחרוץ דבר על ארצו וזמנו ואף מזה שמתקומם נגד למור חכמות חיצוגיות ־נגר אותם אשר ילמדו אצל חכמי הגיים י) להד׳א גייגי בס׳ע שרו חיק ח' 304 גחחרף דו רב• •ווחק כרן זר בחלסידו ר׳ ראובן ב׳ר ח״ס בעל ם#ד החסיד אשר גב הוא יז:~ אזר רמאי־■• ור׳י לאשש בםקום<ר. הססוסניס אבד *א נאסר עליו שוזיבי בירוש ער הידושרם*.