Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

•peuutM בחרם* Stner \ 30 או באתר רחיק הוא משלחין בתריה חלת איגרין וכו׳. והוא בירו׳ כחובות פיט היי (דף ל’ג עיר שורה י׳א מן הסוף באיזה שינויים). 7) סי׳ רמיג: וששאלת לפרש גמרא רהאי פיסקא דסתני׳ באחר בשבט ראש שנה לאילן . . . ורבנן רתםן אסרין בה טעסא אחרינא שעד כאן היין סטי שנה שעברה וכו׳. והוא בית׳ ר״ה פ״א ה׳ב (רף ניז ע״א שורה טיז), 8) סי׳ רט׳ז: והקשו קצת חכמי הישיבה שבימים האלה לפנינו שני קושיין ושניהם פירקנום ומצאנום כי הקשום רבנן דהתם ופירקום אחר מהן . . . וכן מפורש בתלמוד שלא.^ ישראל נערה אחת שלמה כתובה בפרשה וכו׳. והוא בירו׳ כתובות פ*נ היט (רף ביר עיר שורה ח׳ מן הסוף). 9) סי׳ רנ׳ז: ושש' ציבורא דאיעכבא להו תפלת המנחה עד עירן רמשא ואי מצלו בלחש חליף יומא . . . וחקרנו עוד בתלמוד אp ישראל לראות שמא שתי שמועות הן או שמא בכל השנה תאמרה ומצאנו כי שמועה אחת היא ובשל ראש השנה היא כאשר במשנתנו וכן אומרים הדברים ר' הונא רבא דציפורין בשם ר יוחנן הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא וכו׳. והוא בירו׳ ריה פיר ה״י (רף נ׳ט עיר שורה י״ר). 10) סי׳ רנ*ט: ובג* ארץ ישראל אום׳ אסר ר יוסר. הדה אמרה אילין תעניאתא ראינון ,קביעין קבעין לאו תעניאתא אינון משום רלית בהו נשיאה וכו'. והוא כירו׳ תענית פ׳ב היא (דף ס׳ה עיא שורה ט׳ו מן הסוף). וע׳ש בהערות המויל ע' 364 שכיוצא בכזה אמרו רש׳ג ורהיג בתשובתם בחמרה ננוזה סי׳ קסיא. 11) סי׳ רסיא: ושש׳ אמר עולא בטופל .■ . . ורבנן רבמערבא מפרשין כלשון הזה מביא אחת מן החולין וטופל לה מן המעשר וכו׳. והוז< בירו׳ חגיגה פיא ה׳ג (דף ע׳ו עיב שורה י׳ט מן הסוף). נבא עתה לתשובותיו של רב האי ולפירושיו, וכפי האמור הזכרנו כבר אחת מתשובותיו אשר בה הוא מברר את יחוסו להירושלסי ויש לצרף להן מתחלה ג׳. אחרות דומות להן כי גם להן יש ערך כללי ברבר השקפת הגאונים על חשיבות הירושלמי ובקיאותם בי, ואלו הן: 12) כמכריע סי׳ סיב יאמר הרי׳ר בתוך שאר דבריו עיר כתובת אשה: וכך מצאתי תשובה כתובה לגאוני בבל וששאלתם הא ראמור רבנן הואיל ותקנת חכמים היא לא תגבה אלא מן הזיבורית ... אית גבן תשובות מתחלפות לנאינים ... ועיקר האי טעותא מן בני [ארץ] ישראל הוא דבתלמורייהו דרבנן אררשב׳ג ודרשביג לרבנן . . . והרא אפיכגא כגמרא דילן רבתולה ואינון לא אפכוה ואנחנו לא איכפת לן בהכין ולא חשיבנא ליה דסמכא . . . וקמאי רילכון מן בני ארץ ישראל נקטוה להא מילתא ואתון השתא כל מעשיכם כמנהגות שלנו וכתלמוד שלנו הכין מיכעי לכון למיעבד ולסלוקי מן כתובתכון דוכרן אורייתא אלא כתיבו דחזי לכי סתם. וכי התשובה הזאת היא לרב האי זה נראה ממה שקורא את רב חנניה גאון אבי אביו (ובדפוס כשכוש: מר כר רב חנניה גאון אבי ארונא), ומנת הגאון להסוגיא בכתובות סוף פרק