Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- II (1908)
- Issue
- 1/2 (25. März/Juni 1908)
- Date
- 1908-03-15
- Page
- [Seite] (sequence 138)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/4869944-6026861-6026923--0580-4870538- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
31 עניגים ש1גיס ועזגעים רתקו*ת ד.0ו1;<6 15) ה׳ עריות 102 b (םק*ג 253): אשת חמיו ואשת חתנו מותרת יו אבל אמרו חכמים אסורה מפגי מראית העין, והייא מירו׳ יבמות פ״ב היד (דף ג׳ עיר שורה י׳ב מן הסוף), וע*ז הראה כבר ר*ת בספר הישר סי׳ קיא אות ג׳ בתשובותיו לר׳ מנחם טיואני (מהר׳ ראזענטהאל ע 210) וזיל: אך ידוע תרע כי יש בהלכות גדולות הרבה מתלמוד ירושלמי ומברייתות במקום שאיגו סותר תלמוד שלגו כי ההיא לפיכך שיעורו באלף (עי' לקמן סי' 18) וכן ההיא ראשת חמיו מותרת אבל אסורה מפגי מראית העין ובו׳. ועי׳ ברם חמד ודורות הראשונים שם. 16) .ה׳ גטין 160a (מק״ג 337): ומיס הוי (ריל שמואל) חבים דבי אזל אבוה רשמואל למערבא אשכחיה מדיתא דהוה ידעא בלישגא דציפורי אמרה ליה אזרקיק לי ואגא יהיבגא לך כך וכך זוזי משום דהוה ירעה דגפיק מיניה גברא רבא ובו׳. זה גמצא גם בתשו׳ רה״ג בד׳ ליק סי׳ צ׳ז ובשערי תשובה סי י׳ח בעברית וכבר העיר הרי׳ם חזן שם שבעלי התום׳ והרא״ש (שמביא זה בשם בה*ג) והרשב״ץ מביאים זה בשם הירושלמי (ויש להוסיף ע׳ז עוד את בעל האשכול ה׳ מקואות חיא 146) ואולם לפנינו בירושלמי ליתא. ועי׳ הציונים אצל באבער במחברתו ״ירושלים הבנויה“ סי׳ ב׳(= ירושלים ז׳230). 17) ה׳ נחלות 211b (מק׳־נ 434): כיצד אינו נוטל בראוי כבמוחזק מת אביו פשוט בחיי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו ואין נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו ובו׳. והוא בידו ביב פ׳ח היד (דף ייו סע׳א). אמנם לשון בה׳ג קרובה יותר ללשון התוספתא ביב פיז היז שהיתר. לו כנראה פה למקור. ועי׳ע בכורות נ׳א וה׳ פסוקות־ או ה׳ ראו ע׳ 47. 18) ה׳ יין נסך 244a (מקיג 583): חבית שיש בתוכה משקין בין יין בין שטן בין כל משקה ונפל לתוכה עכבר א!־ שרץ שיעורו אחד מאלף וכו׳. והוא' מירו׳ תרומות פיי היז(דף מיז ע׳ב שירה כ*ב): הורי רבי יוסי בר רבי בון בעכברא חד לאלף. ועיז הראה כמו שראינו לא לבר הר’ת (עי׳ סי׳ 15) כיא גם הרי׳ר בס׳ המכריע סי׳ ליו וזיל: "ומצאתי תשיבה לרב האיי גאון זצוק׳ל על ענין זה שמנה שרצים שנפל מהם באחר מן המשקין דבר זה כתוב בהלכות דרב שמעון קיירא חב־ת שיש בה משקין בין יין ובין שמן ונפל לתוכה שמן (ציל שרץ) או עכבר שיעורו אחד מאלף . . . ואין אנו יודעין מאין נפח רב שמעון הדברים הללו אלא ששמענו כי המעשים לבני ארץ ישראל שנמצאו בהם הדברים הללו ומשם נסתם . . . עד כאן התשובה ומצאת־ כתוב בספר (ציל במס׳) תרומות פרק י׳ בגט׳ רבני מערבא ר׳ יוסי בר אבין הורה בהרין עכברא חד לאלף“ עכיל. ולמדנו עם זה גיב כי נעלם ירו׳ זה מרה׳ג. וכבר דבר על הענין הזה בארוכה הרשייר בתולדות רבינו נסים הערה 16 ובכיח שם. ועייע שערי תשובה סי׳ רסיד; ריא עפשטיין בהגרן ג׳ 53 וראטגער באהבת צרר תרומות 78 שאסף ציונים מועילים הרבה. 19) ח' הוראות 274b (מק׳ג 502): אריב״ל ראש וזקן ראש קורם לזקן שאינו ראש מ׳ט דכתיב ראשיכם שבטיכם זקניכם. והראש׳ט רשם ע׳ז: מירוש׳