Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

V שבזואד *ברהס »*זג*נכקי 28 מחבק ומסרק. גם אp מולדתו של ר׳ שמעדן קיירא איננה ברורה ודעת עפשטיין שחי בסורא ועכ׳יפ היה קרוב ברוחו ובתבונתו לישיבת הגאונים ויצא בלי ספק מבית מדרשם עד בי נובל לחשוב גם את הלכותיו בין ספרות הגאונים. ואמנם במאנו. לחקור את יחוסו להירושלמי עלינו לזכור תמיד שלא נדע אם המקומות המיוסרים על התלמוד דאp ישראל הם מרב יהוראי או מרב שמעון. קיירא או מאיזה מאסף מאוחר לשניהם, והכלל שכלל ריא עפשטיין כי כל הדברים הנמצאים גם במהדורא א׳ נם במהרורא ב׳ נובעים מגוף הספר ולא מההוספות גם הוא איני מוכרח. אבל בכל זאת נסדר תחלה אותם המאמרים שימצאו בשתי המהדורות גם יחד ואחיז אותם שימצאו רק במהרורא א/ אבל את המאמרים שימצאו רק בהיג של אספמיא ולא במהדורא א' השמטתי מכל בי המהדורא הזאת הלא נתחברה בכל אופן מחוץ לישיבת הגאונים ואף מחוץ לארץ בבל ולכ^אין לה ענין עם הנידון שלפנינו.. והנה בתחלה עלינו להעיר כי כפי שהזכרנו למעלה יקרא תלמוד א״י בשמו בהלכות גדולות רק פעם אחת והוא בה׳ ברכות סוף פיא (ד׳ וואחשא 2 a): 'ואיתא בתלמוד דמערבא א״ר ■אבא הדא אמר שאין הברכות מעכבות (ובד׳ מק’נ 21: ואיכא בתלמוד דמערבא אמר לי [ציל איר] אבא הדר [צ’ל הדא] אמרת [שאין] הברכות מעכבות) והוא בירו׳ ברכות פיר ה׳א' (דף ב׳ א׳ שורה ייד מן הסוף, ועי׳ אהבת צויר ברכות 36). עוד נעיר כי על הענין הזה שבהיג יסד כמה מהלכותיו על הירושלמי עמדו כבר במה מהראשונים כמו שנחזה בהמשך דברינו,- והם: הרית בספר הישר (עי׳ סי׳ 15), בעל הסמ״ג עשין כ*ט(סי׳ 6), הרייר בספר המכריע (ס,׳ 18), הרמב׳ן במלחמות ה׳ ובתורת האדם (סי׳ 24), מרדכי ה׳ ציצית (סי׳ 25) ונעל הגהות מיימוניות (עי׳ לקמן). ואלה הם המקומות שאפשר לומר עליהם כי נוסדו על הירושלמי (והרבה מהם בבר רשס״המויל רא״ש טרויב הגיל בהערותיו): ־ 1) ה׳ ברכות פ׳א lb: ואי קא מסגי באורחא והניע זמן קיש יעמוד ויקרא ער על לבבך ואחיב יהלך שעד כאן מצות כינה מכאן ואילך מצות קריאה. ובד׳ טק׳ג 19 גם תחלתו הוא בעברית: היה מהלך בדרך והגיע זמן קיש ובו׳ והוא מירו׳ ברכות פ׳ב היא (דף ד׳ סעיא): צריך לקבל עליו עול מלכות שמים מעומר פה אם היה עומר יושב לא אם היה מהלך עומר (ואמנם הסוף הוא מן הבבלי ייג ב׳). ועי׳ אהבת צויר ברכות 37. 2) שסיפ׳ב 2b (טק׳ג 24): הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא רבי יוסי אומר לא יצא מ׳ט דרבי יוסי והאזנת למצותיו כתוב. והעיר עיז הרא׳ש טרויב: וכיה בירושלמי, .והוא בברכות פיב היד (דף ד׳ עיר שורה ליא), ועי׳ אהבת צויר שם 57. 3) שם פ׳ג 4 a (מקיג 27): בעל קרי .... אמר רבי ינאי שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחטירין בה ... מקילין בה מסחא במים שאובין מחמירין בה רמצרכי טבילה במי מקוד. (ובמקיג במים חיים). והעיר ע׳ז הילרסהיימר (הערה ו׳): הפריז על המרה דמים חיים בוראי לא בעי ובו׳. ••אמנם באמת (כפי שהעירני הרייף פערלא מעיר מלאווא) הוא מירושלמי I V