Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

שם0*ל אבררם P&:m:tm׳ 26 את רגליו תרין אמורא,! ר לוי ור׳ סימון חד אמד כמלאכים וחד אסר ככהנים יכי. והוא בירו׳ ברכות פיא ה׳א (דף ב׳ ע׳ג שורה י׳ט), עי' אהבת צו’ר שם 7. 6) דף י' א': ובגמרא דאp ישראל מתגי הכי ר יוסי בר׳-אבין כשם רב זביד אחת לשבע שגים הקב׳ה מחליף את עולמו וכי. והוא בירו׳ שבת פ׳א היג(דף ג׳ ע׳ב שורה ליה) ויש שם חלופי גוסחאוח, עי׳ אהבת ציון וירושלים שבת 11. 7) דף ל׳ב ב: ובגמרא דאp ישראל מתגי ר׳ לוי במוצאי שבת זמן לו הקביה לאדם הראשון שגי רעפים והקישן ויצא האור מהן ובירך עליה בורא מאורי האש. והוא בירר ברכות פיח היה (רף י*א ב׳ שורה ליח), ובאהבת צויר ברכות 188 לא הראה לסדור רב עמרם רפה. 8) עוד גמצא במגהיג ה׳ תפלה סי׳ א' (ד׳ ברלין דף ז׳ ב׳) כזה: וכתב רב עמרם זיל מי שאומר שלא עשגי בור משום רתגי לה במנחות בפרק התכלת ובירושלמי חגי ר' יהודה שלש ברכות צריך ארם לומר בכל יום וכי. וזה לא גמצא בסדור רב עמרם שלפגיגו (עי׳ תפארת שיבה שם) ואמנם נמצא בשגי כיי הג׳ל (עי' מארכם ע׳ 2 שורה ייר מן הסוף) והוא בירי ברכות פ'ט ה״ב (דף י*ב ע׳ב שורה ט׳ז מן הסוף). חוץ מזה נמצא עוד מקומות בסדור ריע שהם מיוסרים על הירושלמי כמו למשל דף ו׳ ב׳: ותני כאן הפטור מן דבר ועושהו נקרא הדיוט, שהוא מירי שבת פ׳א היב (דף ג' עיא שורה י׳ד מן הסייף; ועי תום' מנחות ל׳ב בי דיה הא מורידין, כבוד הלבנון 1868 ע׳ 102 ואהבת צייר שבת 8 בסופו); דף ז' ב׳: רבה ור׳ חייא אמר צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה וכי', הוא מירי ברכות פיר ה*ד (רף ח׳ עיב שורה ליב); רף ייא א׳: וכשמגיע ש׳ץ למודים צריכין כל הצבור לשוחח עמו דתגיא ר׳ חלפתא בר׳ שאול הכל שייחחים עם ש״צ בהוראה וכי, והוא מירי שם פ׳א היה (רף ג' עיג שורה ג׳ מן הסוף, עיי אהבת צויר ברכות 27); כן נלקחה תפלתו של ר׳ ינאי (רף י״ב א׳) מירי שם פ״ד ה״ב (דף ז׳ עיר שורה מ״ר, ושם רביית ר׳ ינאי אמרין) וכדומה. כן נמצא פה דף ו׳ ב׳ המאמר: ר׳ זעירא בשם ר אבא בר׳ ירמיה שלש תכיפות הן וכי שכבר נמצא בשאילתות (עי׳ לעיל בשאילתות סי׳ 8) אבל פה שם האומר הוא לנכון כמו בירי (ועי׳ אהבת צויר שם 11). והנה אם גם נניח כי הרכה מהמאמרים המפורטים פה הם מההוספות שנתוספו אחר כך הנה בכל זה קשה לומר כי כלם הם הוספות כשגם כי מכמה מהם נראה שהם משולבים עם גי־ף הסדור ואינם הוספות מאוחרות (כמו למשל סי׳ 1, 2 וכדומה) ועור זאת כי ידענו גם ממקום אחר שנסתייע רב עמרם מתלמוד ירושלמי אם גם לא יזכירו בפירוש והוא בתשובת רב שרירא בזכרון לראשונים סי׳ תל׳ר שנזכרה כבר לעיל ושנשלחה אל רב יהודה ברב יוסף ראש כלה מעיר קירואן, כי שם יאמר: "הכין חזינא רכדין וכשורה כתב מר עמרם . . . והא מילחא דרב עמרם אע׳ג דלא מיפרשא בגמרא וקבלה היא בירנא כבר מיפרשא בתלמוד ארץ ישרי דמקשו ומתטהו וכי נפרעין מן אדם שלא בפניו (והוא בירו׳ כתובות פייט ה״י בשנויים) . . . וכי הא