Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

23 ע׳ד השאילתות דר אחאי ייחוסן לירושלמי בשמותיהם כבש״ס בבלי (כסו מר׳ שמעון בן פזי“ ולא "ר׳ סיכון“ כבירושלמי ובמדרשים)'), ולפעמים נראה מציוני הדרשות שלא היה עור סרור האגרית קבוע בתלמוד כסדרם שלפנינו עתה, בזמן סידור השאילתות, כאשר יראה הקורא בהערתי לדרשה שבכ׳י בסוף שאילתא א', לפעמים שונה גם המסורה בשא־לתא מהבבלי והירושלמי גם יחד-(כמו בשאי׳ ח׳ שנא׳ אשפוך לפניו שיחי, ולא "תפלה לעני“ עי׳ גם תוספות ע״ז ז׳ ע׳ב) כי היתד. עוד הקבלה חיה בזמן הדרשות ההן. וויגא, בחדש אייר תרסיח. ’) הנד. יסמל אות על המסורה הבבלית: בשאילתא ח' ר׳ יום בד חנינא תםלות אנוח תקנום (ובירושלמי וביר הוא מאמר ריב״ל). בן גם שס: אדיש בן לקיש כל הנואבוץ בתסלתו . . . ור׳ יוחנן אמר לעולם •בקש אדם רתמים וכ׳ בבלי, אבל בירושלמי תענית הגידםא לגמרי משונה: ר׳ •וחנן אמר אם סדרת ת#לה לא יהו לך ערי עץ מלמעלה אלא הכל •היו מאם* ין בחך ו:'.