Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

3 סטמבי ססתרי: " ‘ואכן מחמדיו רחבי ידז T -י - ן- ־־ « -ר - t 1 (8לפזר הון עלי־כם נעמו יד T T: T - *• ־“ י ד S "0ובהם מאדני היתד, יד t ז t'1T t דv ז (,2הפגות לילה בם נגרה יד > T T2 * T T SI* \ t לאל ידו ואין אל פעלם יד,1•0 t t - : ״ ' * t וז ז? יעצוני ואלי נתנו <ut 2 2 T *״ T 2 »T ושיא מהלל ומלא לגביר יד5" T I ״ T I - ־! * T אני אל מהלליו אשאה יד6" T T 2 V T»•»• V »1 ותבל נחשבה צרה כחותם6‘ 5 ״ - T J T T T : i f 5 וכל־רגע מפזר הון כאלו 5 - V T I ־ י• ו ן• וכקש נחשבו הנחרים בו9) ' 2 - 2 2» I ־ « וזי ויראו און1" לרוח יום ומאיץ הכי איכה יתחרו בו והגה 2־ ״• 2 2 - r T - להלל לגביר אכיר חמדיו : “ ״ : 2 ד \ 2 ", באמרם לי קהה עטך בידך J 2» 2 12- Th TJTS עניתים איך ואנכי כבד־פה 2־ י ״ ״ י 2 v j * T ג׳־ז י. ור יונה כתב: ורוצים בה הנגע והחבורה בנזר ידי לילה גגרד. (תהלים ע״ז ג׳), והוא מבדיל בינו ובין שה שענינו "הסבה והרעה, בסו הנה יד ד' הויה“ (ששות ט׳ נ׳); ראה הערה 10 והערה 13. — 6) איוב מ׳א ז, והמליצה שגורה בפי רמב׳ע, בשי לששל בשירו ״לזמן בנד“ (הגירן ספר ז׳ צד 68 חרוז 35): וכחותם צר 1 תבל תצר בי, כי אחריו | נותרה ששה. — י) על הגליון: "מקום", ור' יוגה כתב: ופעמים רוצים במלה הזאת השקום כמו ויד תהי׳ לך מחוץ למחנה (דברים כ'נ י״ג) ... הנה רחבת ידים (בראשית ל*ד כ״א). — 8) על הגליון: "שבועה“, והוא עדהיב ששות ייז ס׳־ז כפרוש המפרשים מבני עמנו פה אחד. — 9) איוב מ׳א כיא; ישעי׳ ש״א י״א, מיה כ׳ד. — 0,) על הגליון: "מכה“, ראה דברים ב ט״ו, וכבר העירותי בהעיה 5, כי גם ר׳ יונה מבדיל בין יד שענינו ננע ובין יד שענינו מכה. — יי) ענינו איר ואבל (דברים כ׳ו י״ד, הושע ט׳ ד, •איוב כ׳א י״ט); או ר״ל: בבקר (לי־וח יום) בהם אתם ולערב יבש כחרס, כי יכה אותם שוק על ירך. — ") תהילים ע׳יז ג', ונראה שנטה הפעם מפרושו של ר יונה שפרשו מלשון נגע וחבורה, ונמשך אחר אחד מפרושיו של הראב׳ע שאמר: ויש אומרים כי ידי חזקתי וכחי כאלו נשם עד שיגר דרך משל כמו וימסו אסוריו; אולם ראה ההערה שלאח׳ז. ולומר שפרש ידי עיני כמ׳ש פרחון במחברתו נראה בעיני דוחק. הבאור הקצר שעל הנליון חכר פה ובחרוז שלאח׳ז (בי נקרע הגליון). — גי) עדה׳ב ישעי׳ מיה ט', ונראה שפרשו המשורר לשון תקף וקיום, והבדיל בינו ובין יד שענינו כח. ואולי הבדיל המשורר בין מבה (חרוז ו׳), נגע (חרוז ג׳) וחבורה (חרוז ז׳), ויד שלפנינו משמעו בח. — 4י) על הנליוך. "עצה“, וכן כתב ר׳ יונה: ורוצים בו העצה כמו היד יואב אתך (ש״ב י׳ד י׳ט). — גי) ר׳ל חובה, ועל רעת ר׳ יונה שכתב: ורוצים בו מה שהוא חובה מן הקרבן ... מלאו ידכם היום (שמות ל״ב ביט) השלימו חובתכם היום. ועל הנליון הי׳ כתוב: "יד של נייר“ והעבירו הקולמוס על הבאור הזה וכתבו במקומו בא־ר אחר וה־א נמחק ולא יוכל להקרא עוה. ־• 6י) יד כמשמעו, וכ*ה על הגליון. *1