Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

r / r \ ־ r 1 מטמני מסתרים ־ 1 S ״ : T יוצאים לאור ע״י חייס בראדי. מחברת ג': חרוזים משתפים. \ -־/ •/ ראש־דבר. החרוזים השותפים האלה, אשר אנבי טו׳יל בזה, הם שרידי ספ~ שלם בעץ "התרשי׳ש“ לרשב׳־ע ומרזלק לשערים כמוהו, והנשאר לנו לפריטה בולל את שלשת השערים הראשונים, והשלישי חסר אולי בסופו. שם המחבר בלתי מבר על ספרו ולא מצאתי לו רמז בחלוזיו, אולם נראה בעיני שהי׳ משיבי משוררי ספרד רש ירים מוכיחות, בי ראה ר׳ יהודה חרמי את הספר שלפנינו וכי שם את לבו אליו, ואני כבר רמזתי על הדבר הזה בהקדמתי "לספר הענק“(משמעי מסתרים דדב, בספר היובל לבבוד החכם ראיא הרכבי ני׳), והנני לבררו עתה בקצרה. אם נשוה את היציאות. שהשתמש משוררנו בהם. ליציאותיו של ר׳־י הרמי .בספר הענק“. נמצא שלא השתמשו המשוררים האלה נם שניהם באחת מן היציאות(זולתי מלות.זהב“ -ונעל* *. ויש שעם לדבר כמו שהעירותי במקומו). הדבר הזה בלא ספק איננו מקרה. אבל אחד משני המשוררים ראה אח ספרו של חברו ובבונה נמנע מלהשתמש ביציאות שבבר השתמש בהן זה האחרון. והנה ראינו למשוררנו, שלא חש לדבר כזה. כי הוא משתמש הרבה ביציאותיו של רמ׳בע י) בתרשישו. ואת התרשיש בוראי ראה. כי כן יוצא ברור מהכתובות שעל שער ושערי). אבל לר״י חריזי מצאנו, שהוא מגנה את החרוזים המקזתפים •שחבר בן השנוי על אשר -לקח יציאות הענק אשר לרמב־ע“*), וקרוב הדבר איב שהוא, חריזי. ראה את התרשיש וראה את הספר שלפנינו ועל שניהם שת נוספות, שירים משתפים שתופי מלין שלא ‘) בני זאת pim pvn הסו שיריה הפ«ד שלבנינו שריד טטשרו של בן חש:וי, שחגי «על נל •*»אח טיביאזת חרוזיו — של רםב*ע — שורה ערובה, נדסן באשפה ודונה•. נרברת ר׳י חרתי. י) לסשל: על השער הראשק נחב טשוררנו ,אלבאב אלאול *• ו*ף טאתרה וטחאסדה וטנא:"*, ויוטה לזה בתרשיש ״אלבאב אלאול #• ו*ןו סעאליה וטאהרה וטנאעיה“. *) תחנסוני שער »'ח. 1