Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

Talinndiscbe Miszellen. 81 in Sanh. nur hinsichtlich der קשרים fragt. Der ר׳ן antwortet auf die von ihm aufgeworfene Frage, dass das Wörtchen (כה (תברכו eigentlich von der Thorah aus die Zahl der ברמת fixiere und somit der ופירושו םד'0 : תנאי nicht zur Geltung käme. Als Stütze für diesen תירוץ dürfte auf Sota VII, 6 mit der Be• gründung im לקח סוב hingewiesen werden können, wo es heisst: ברכת נהנים כיצד בסדינה אוסרים אותה ג׳ ברכות כדרך שכתוב בתורה יברכך יאר ישא. Nicht so ausgeprägt findet sich das letztere Thema im Sifr6 Deut. 13, 1 (vgl. רסב״ן zu 4, 2): סנץ שאץ סוסיפין לא על הלולב ולא על הציצית תיל ולא תוסיף עליו . . . ומנץ שאם פתח לברך ב״כ שלא יאמר הואיל ופתחתי לברך אוסר ד׳ אלדי אבותיכם ייסף עליכם תיל דבר אפילו דבר לא תוסיף עליו (auch Rosch hasch. 28 b). Die Explizierung des Themas auf ברכת המזץ (vgl. תום׳ Sota 38a Stw. ונאסר) scheint deshalb abzulehnen zu sein, weil die Weisen selber zu den drei Benediktionen der Thorah die vierte (הטוב והמטיב) hinzusetzten und übrigens wie oben zu ב״כ nach לקח טוב die Thorah selber drei Benediktionen ansagt. — Bei alledem bleibt es auffallend, dass Raschi zu Deut. 4, 2 sagt: כנץ ה׳ פרשיות בהפילץ ה׳ סינץ בלולב וה׳ ציציות וכן לא תגרעו (im Sifr6 zu 13, 1 nur לולב und ציצית) und zu 13, 1: ה׳ טוטפות ה׳ סינין בלולב ד׳ ברכות לברכת כהנים. Ohne Zweifel scheint es nötig, hier ה' ציציות einzuschalten. Die תפילץ werden (das scheint auch der נסרא in Sanh. zugrunde zu liegen) wohl deshalb im Sifr6 nicht erwähnt, weil der Text für diese feststeht, da sich מצות חפלין nur an den angewandten vier Stellen findet und die Frage des Talmud (Sanh. 89a) sich nur auf die Zahl der בתים beziehen kann; daher auch dort bez. ציצית und der מינץ des Lulaw von der Art der Ausführung der betr. מצוה die Rede ist. In diesem Sinne gleicht das Gebot der מזוזה dem der תפילץ, und der Jeruschalmi (a. a. O.) sagt: והא תאני שתי פרשיות שבמזוזה א'ל היא תפילץ היא טזחה. (Im מדרש ל־ט zu Deut. 13, I ist nur von לולב und ציצית (wie im Sifr4) die Rede. Warum zitiert Raschi zu Deut 4, 2 nicht die ברבית von ברכת כהנים, zumal der Jalkut z. St nur כ*כ nach 28 ריהb bespricht? Steht vielleicht im מדרש הנרול hierzu etwas, wo der Sifr4 schweigt? Oder in der 2. Auflage von Berliners Ausgabe des פירש׳י על התורה? Mir sind beide Werke augenblicklich nicht zur Hand. 6