Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

r / Die rabbinischen Berichte aber die Entstehung der Septuaginta. 2& r III. Masecheth 1ספרים) I, 8: כתב בכל הלשונות בכל הכתובים כלם אץ קודאין בו, מעשה בתלמי המלן־ [שכינס] ע׳ב זקנים והסכימה דעתן לדעת אחד וכתבו לו תורה אחת, (2ובל אחת בפיע ,ושבע ,חרב תורות. Der Sinn kann nur der sein: sie haben eine hebräische Abschrift und 72 Übersetzungen angefertigt. Das ist nun ein Kommentar zu dem Berichte im Babli. IV. Tanhuma, 22 § שמות zu Ex. 4, 20: ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם, זה אחד (3מעשרה דברים ששינו רבותינו לתלמי המלך בשעה שכתבו לו את התורה יונית . . .. V. Aboth de R. Nathan ed. Schechter II. Rezension, cap. (*■חמשה זקנים כתבו את התורה לתלמי המלך יונית ועשרה דברים :37 .שינו בה VI. Hieronymus, Praef. in Pent.: Causas erroris non est meum exponere. Judaei prudcnti factum dicunt esse consilio, ne Ptolemaeus unius Dei cultor etiam apud Hebraeos duplic&m divinitatem deprehenderetb). VII. Eine Spur davon, dass die Übersetzer Änderungen vorgenommen haben, kann auch in folgender Steile des Aristeasbriefes gefunden werden: Ta bl toU vöpoo töv Ioubatwv ßtßXia aöv 01$ ÖXiyoi{ naiv ixoXelxei. Tuy^avtt yip ‘Eßpaixoi; 71 * **®*)*!*?ץ xal <p<av7j Xeyöjwva, ipeXlaTepov he xal ö? &xapxs1 aeav!־ pavTai, xabw? öxo töv etbÖTMV xpoaava<p£p6Ta1. xpovoia« yap ßaai* Xixtj{ oö ■viztuye. b£ov b* eaTl xal TaOÖ•’ 6x£pj(e1v xapob aol h1n)xptß&>p£va StA tö xal . . . d>5 äv 05aav beiav*). Wenn man 4״[uX£arepov bl xal uxäpytt aea^pavrai“ mit Wendland7) ״recht ungenau und mit Abweichungen vom שז׳שה ספרים נפתחים (י, ed. Schönblum, Lemberg 1877. Schönblum, ibid. S. IV, verweist auf vier Halachas, die im Babli zitiert werden UDd die nur in diesem Traktate sich finden; aus diesem Grunde halt er den Traktat für vortalmudiscb. Dafür spricht auch die Tatsache, dass Amoräer nicht zitiert werden, and auch die Sprache des Buches. *) Das heisst: jedes Buch für sich, und zwar 7 Bücher; vgl. Schön• blnm z. St. י ף Tanhuma ed. Buber § 19: זה אהד סן הדברים. 4) So auch Ahoth de R. N. ms. München, in Taussigs גיה פריים, München 1872, S. 36. '* *) In seiner Zeitschrift für die religiösen. Interessen des Judentums, II 1846, S. 440, kennt Frankel diese Stelle. ') Aristeas ed. Wendland, S. 11 8-1». י) Bei Kautzsch, Apokryphen, 11 S. 8.