Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- I (1907)
- Issue
- 4 (25.12.1907)
- Date
- 1907-12-25
- Page
- [Seite] (sequence 122)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/4869944-6026858-6026913--0439-4870392- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
אברהם *דיהו הדנב• 162 את אשר בחקי תלכי (יחזקאל ל׳ו ביו) שהוא רק פעילת המסבב ולא יותר וכו. מן הדוגמא הזאת אט רואים איך האריך רס׳ג בבאורי על כל פרט יפרט. חה יזכיר לט את דברי המשורר עמטאל באמרו: אירך פירושי רב סעדיה. יק עשה רב שמואל בן חפני כאשר התרעם עליו הראב׳ע בהקדמת פירושו לתורה. וראה הערתי נירק זה בזברון לראשונים (מחברת נ׳ עמוד 3, ושם עמוד 22 בהערה 48). ומשנויי הנוסחאות בתרגום רס׳ג בכיי זה ועוד אחרים אשר התבוננתי בהם נוכל ללמוד כי לא בלבד בחליפים קלים באותיות אשר לא תשתנה על ידיהם הכינה בי אם נם בדברים נכבדים ועצטיים (אין וועזענטליבק דיעען) אין אנו יכולים לסמוך על הנוסחאות הטדעות עד עתה מתרגום ר0*ג (אשר הטובה מהן היא הוצאת המנוח רערנמרג) ער אשר ימצא אצלנו הבאור השייך לפסוקי התרגום. מהי מפני שידים רבות היו ממשמשות בתרגום ר0'נ והמעתיקים את התרגום בלא הבאור הארוך הוסיפו יגרעו גם החליפו בו כפי ראות עיניהם. בן בתרטם הטלות אם כל חי הוסיף רס׳ג הטלה נאטק (מדבר) ובבאור נתן טעם לוה, וגם בספרו האמוטת והרעות (בגוף הערבי עמוד 212) דבר מזה, אולם בהעתקה העברית מר״י ן׳ תבץ נלקה בחסר; ואלה דבריו שם: מן אלטעלום ען חקאיק אלאמור אן כל קול יוגד פי אלמקרא פהי עלי טאהרה אלא מא לא יגוז אן יוכר לה באלטאהר לאחד ר׳ אסבאב אמא אן יכון אלחם יראפעה כק׳ ויקרא האדם שם אשתו חוה בי היא היתה אם כל חי והורא נשאהד אלתור ואלאסד ליסא מן ולד אלנסא פינב אן נעתקרה פי אלקול בל הו p אלנאם (בעברית: ק הידוע באמתת הדברים כי כל מאמר הנמצא במקרא הוא על פי פשוטו הגלד לבר מה שאי אפשר לקחת אותו על פי הפשוט מפני ארבע סבות, או מפני שהחוש יבחישהו, באמרו דקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי והנה [p המלה הזאת והלאה חסר בהעתקת ן׳ תבק עמוד 109 במהדורת סלוצקי] רואים אנחנו כי השור והארי אינם מבני הנשים, לכן בהכרח נאמין בזה המאמר כשנוסיף [אל המלות כל חי] מן האנשים). אולם בהוצאת רערנבורג נוספה עוד טלה מאית (בן תמותה), ועל פי מקרה טיב צלחה בירי למצוא מקור ההוספה הזאת שנעשתה עכ׳־פ אחרי פטירת רס״ג. כי בתשומת רב מבשר הלוי על רס״ג(בכ*י באוצר ספרי הממשלה דף ב׳ר) אשר רברתי אודותן כמה פעמים תמצא ההשגה הזאת: וממא וגד לה רקטה אללה פי הרה אלפרשה קולה זרת פי אכראג אלב. קאל מבשר. אן זיאדתה פי אכראג רלך נאטק אנמא יכרג מן אלקול אן חמן חוה אם אלבהאים פאמא אם אלמלאכים פלא לאן אלטלאך הו איצא חי נאטק ולבנה לו קאל אם כל חי p אלנאס לכאן אצח אד לא ידכל פי